פרק א' מתוך סיפור שהתחלתי לכתוב. אשמח לפידבקים.

[Asaf]

לפני הכל, הרבה דברים שקרו לי בחיים נתנו לי חלקים ממה שאני כותב.
אבל שום דבר לא קשור בדרך ישירה אליי.
אני לא רוצה שתעבירו לפורום יוצרים כי לדעתי זה קשור לכאן.
אני אשמח לכל מיני תגובות, בונות או לא בונות, לא משנה לי.

פרק א'

ביוםשבוהחלטתישאנימשתנה, השתנוגםהחייםשלי.


זיו, ילדון בן 17, כל מה שראיתי ועשיתי תמיד היה בגדר ה"מותר". אף פעם לא פעלתי עפ"י שיקול דעת ורצון שלי עצמי. תמיד סביב החברה. מסובב סביבה. כמו אידיוט גמור.


הכל התחיל כשדנה באה הביתה לעבוד איתי על הפרוייקט בפיזיקה. רק אז קלטתי שאני רוצה את דנה מאז שאני מכיר אותה, שזה בערך מלפני שנתיים כשהיא רק עברה אלינו. אבל תמיד הדחקתי את זה ואף פעם לא באמת חשבתי "וואלה יש לי סיכוי איתה". ת'אמת זה תמיד היה "נהה, עדיף שאני פשוט ארד ממנה, היא לא בשבילי".


למה עשיתי את זה? שאלה שזיינה לי את המוח במשך ימים, שבועות, חודשים, ולא מצאתי לה שום תשובה הגיונית שבאמת השביעה את רצוני. למזלי יצאתי עם אחרות. היתה לי חברה חצי שנה עד לפני חודש וחצי, אבל דנה איכשהו תמיד היתה שם בראש שלי, מודחקת. דנה היתה מהבחורות השקטות והחכמות, שהיו להן מיליון ידידים, היא היתה מציגה לכולם את אותו החום שלה, ופשוט אף פעם אי אפשר היה לזהות אם היא באמת מעוניינת, או סתם מיודדת מדי. זה די דפוק אם תשאלו אותי.


מתי לאחרונה הייתי הילד הרע שעשה דווקא להורים? בעצם השתכרתי פעמיים כשהיה לי ממש רע, אבל בכל שאר הפעמים סתם שתיתי כוס או שניים כדי שלא ידבקו לי לצוואר. תמיד רציתי לנסות מהכל, אני אוהב את המחשבה של לטעום מהכל, אבל כל הזמן המשפט הזה בא לי לראש "יהיה לך עוד זמן, כל החיים לפניך". ואז עולות לי אסוציאציות של מה אם אני אמות מחר? מה אם העולם יתפוצץ? מה אם יגלו לי שנותרו לי בדיוק 7 ימים לחיות? ומה אם, ומה אם, ומה אם, וכל המה אמים שאתם רוצים, הכל היה שם במחשבות שלי.


נחזור לדנה. דנה היתה בחורה יפה. ברונטית, עיניים חומות, מטר שישים (וקצת אולי?), אף חמדמד קטנצ'יק כזה ושפתיים.. אחח. בקיצור היא היתה יפה. אבל אני לא חושב שכשאני מסתכל על דנה אני חושב עד כמה יפה היא, אני חושב כמה פעמים פספסתי אותה, כמה רציתי אותה. גם עכשיו כשאני יושב לי כאן איתה בחדר וחושב על כל זה, אני לא מבין איך נתתי לכל זה לחמוק ממני כל כך הרבה פעמים בלי לקחת אפילו ניסיון, אולי מתישהו היא רצתה אותי. כן, זה המחיר שאני משלם על זה שסתם לא ניסיתי.


"זיו, תתעורר, אתה בעננים", זאת המכה שקיבלתי בזמן שדמיינתי קצת יותר מדי. המשכנו לעבוד על הפרוייקט המסריח הזה. גאד איך יש לה כל כך הרבה עצבים.. אנחנו כבר שעתיים כאן עובדים נונסטופ. בינתיים הלכתי להביא מיץ תפוזים כשאני חושב בדרך על איך אני צריך להשתנות. אני חייב לשנות בעצמי כמה דברים. להתחיל מדנה ולגמור בזה שאני חייב לנסות יותר דברים בחיים האלה. אני פשוט מרגיז שעוד שנה אני מתגייס ולא עשיתי כ-ל-ו-ם.


חזרתי לחדר, דנה היתה ערומה לגמרי, שוכבת במיטה ומחכה לי. המיץ נפל לי מהיד וכל החדר התלכלך. סתם נו, זה לא באמת קרה. אבל חזרתי לחדר, שתינו קצת וחזרנו לעבוד.


"נמאס לי ללמוד, בואי נעשה הפסקה. ספרי לי מה הדבר הכי מטורף שעשית לאחרונה?". שתיקה בחדר. אוחח מה שאלתי לא נכון. באסה לגמרי. טוב אני אנסה לצאת מזה באלגנטיות. "כל כך הרבה דברים?" וחיוך של טמבל. אוקיי, עכשיו היא מסתכלת עלי מוזר. –"ת'אמת, אף פעם לא עשיתי משהו מטורף, תמיד הייתי ילדה של אמא". אין מצבבבב, אני הוזה אולי.

"באמת?"

-"לא, אז אני שקרנית"

"לא לא, לא התכוונתי לזה ככה, את פשוט נראית אחת.."

-"אחת שמה? שמסתובבת עם ערסים, הזדיינה עם כל חבר שהיה לה וניסתה מכל דבר בחיים?"

וואו, טוב שהיא לא רוצה גרזן ליד כדי להוריד לי ת'לשון.
"לא לא, זה בכלל לא מה שהתכוונתי לומר. למה את כועסת כל כך?"

-"כי אתה לא היחיד שחושב ככה, ונשבר לי. תבין כשאומר לך את זה מישהו אידיוט כמו אלה שאני מסתובבת איתם זה מילא, אבל כשאתה, בחור נחמד שעובד איתי על הפרוייקט בפיזיקה בא ואומר לי את זה, זה כנראה אומר כמה דברים על איך שאני נראית מבחוץ." והבכי התפרץ.


כאן הבנתי עד כמה אני אטום. כמה שאני לא מבין מהחיים. האמת שדנה סקרנה אותי מעט. היציאה הזאת, הכעס שהיא פתאום הורידה. מה קרה שגרם לה לעשות את זה. חיבקתי אותה והיא לא התנגדה. היא כנראה היתה צריכה את החום הזה. דנה נשארה לישון כאן הלילה. כנראה משהו נורא מפריע לה אם כבר בפעם הראשונה שהיא באה אלי הביתה היא רוצה להשאר. היא בכתה ופרקה את כל מה שהאקס שלה אמר לה במשך שעה, רק היא דיברה. שתקתי ולמדתי כמה דברים על החיים.
בבוקר דנה הלכה. כאן החלטתי שאני משתנה ואין שום דבר שישנה את דעתי.

---------------

[א.א.]

יפה מאוד!!!!

ולהגיד ת'אמת אני מחכה לקרוא את ההמשך ומקווה מאוד שיהיה לזה המשך!!!
כי זה ממש מעניין הפתיחה והכל יוצר מתח של מה קרה בין שניהם ואיזה שינוי הוא עשה ואיך זה השפיע לו על החיים..
קיצר קצת חפרתי
וכמו שכתבתי מקודם אני ממש סקרן לגבי ההמשך

[Dave Grohl]

יופי באמת תודה, עכשיו נשאר טעם של עוד XD
כתוב יפה מאוד P: אני מצפה להמשכים.

[snopkin]

איך אני אוהב את הסיפורים האלה,כמה שפחות אובייקטיביים,כל כך עם מחשבות,תהיות,דמיון מפותח.
ממש אהבתי =]

[ודים]

אהבתי מאוד, כתיבה טובה.
מקווה להמשך! :]

[CompleX]

סיפור יפה אחי,
אתה צריך לעבוד טיפה על הכתיבה.

אהבתי את החלק:
חזרתי לחדר, דנה היתה ערומה לגמרי, שוכבת במיטה ומחכה לי. המיץ נפל לי מהיד וכל החדר התלכלך. סתם נו, זה לא באמת קרה. אבל חזרתי לחדר, שתינו קצת וחזרנו לעבוד.

חחח גם אני התבלבלתי לשנייה...

מחכה לפרק ב'

ואם אתה לא סוגר עניין עם "דנה" הזו..............................

[the-]

אחי אם אתה מתכוון לשווק את זה יש לי משרד הוצאה לאור מספר אחד להציע לך
משרד מכובד ויפה שאני מנהל כמובן
אני ייתן לך כרטיס ביקור בפרט
(משפט זה הוא בהשראת "סאנשיין הפקות" מזינזאנה - כל החובות שמורות)

[Asaf]

תודה רבה

[בני =\]

חח יפה אסף סיפור נחמד מצפה לפרק ב'

[Adidi =]]

סיפור ממש יפה,כתוב נכון ובצורה מובנת ומעניינת.
גורם לרצות לקרוא עוד..
מחכה לפרק ב'
כל הכבוד

[-Sefi-]

יפה!!!!!!!!!!

[yttt]

אחלה סיפור.
יש לך רמה בכתיבה.

[tomerzhr]

יפה מאוד!!!!

ולהגיד ת'אמת אני מחכה לקרוא את ההמשך ומקווה מאוד שיהיה לזה המשך!!!
כי זה ממש מעניין הפתיחה והכל יוצר מתח של מה קרה בין שניהם ואיזה שינוי הוא עשה ואיך זה השפיע לו על החיים..
קיצר קצת חפרתי
וכמו שכתבתי מקודם אני ממש סקרן לגבי ההמשך

מילה במילה אחי.

[LeBron]

"חזרתי לחדר, דנה היתה ערומה לגמרי, שוכבת במיטה ומחכה לי. המיץ נפל לי מהיד וכל החדר התלכלך. סתם נו, זה לא באמת קרה. אבל חזרתי לחדר, שתינו קצת וחזרנו לעבוד."-חחחח


אהבתי את הסגנון כתיבה

יאללה תביא את פרק ב'

[Graf.E.T]

אהבתי