ג'וי בירן סיים את המרוץ

72 שעות נדרשו ל"איירונמן" הישראלי לצלוח את הבאחה הקשה והארוך אי פעם




הדיווחים הגיעו מקוטעים. מדבר הבאחה המקסיקני לא נוטה לשתף פעולה גם עם שיא הטכנולוגיה בדמות טלפונים לוויינים. עם ג'וי עצמו (למעלה בתמונת ארכיון) או עם צוות הסיוע בראשותו של יוחאי כהן הנאמן, לא הצלחנו ליצור קשר. מי שהטו כתף ועזרו לנו ללקט מידע, הם נעם הימן, ראש קבוצת הטרקטורוניסטים המתחרה, וגילי הכהן, מהנדס מפעל "טומקאר", שכלים מתוצרת הסניף האמריקאי שלו השתתפו במרוץ. גילי עצמו נטל בעבר חלק במרוצים, והשנה הגיע לארה"ב רק כמלווה מן הצד לטומקרים המתחרים. נעם הימן פגש את ג'וי במהלך המרוץ שעה שנכנס לחלץ את הטרקטורון של הקבוצה הישראלית שרוכבו נפצע ומנועו הושבת. זה היה בלילה. ג'וי עצר למנוחה קצרה ולהחלפת כוח, לגם מרק מהביל, ונראה לנעם נחוש אם כי עייף. נעם התרשם כי בשל תנאי המרוץ הקשים נוקט ג'וי טקטיקה של הישרדות, ורוכב בקצב איטי יותר מהתכנון המוקדם, על מנת לסיים על הרגליים, או נכון יותר – על הגלגלים. רוב המתחרים במרוץ זה מרכיבים קבוצה בת כמה רוכבים שמתחלפים ביניהם על אותו כלי כל כמה מאות מיילים. ג'וי הקשוח בחר לעשות אותה לבדו. רכוב על ק.ט.מ אדוונצ'ר 640, הוא יצא לדרך ביום שלישי בבוקר בשעה 7:30 בקטגורית ה"איירונמן" – רוכבי הסולו.
כזכור, זמן הגג לסיום המרוץ השנה הועמד על 53 שעות. ג'וי העריך כי ברכיבה ממוצעת של 50 קמ"ש יוכל לסיים את הבאחה ב–40 שעות או בקירוב. בפועל הסתבר כי הוא הפליג באופטימיות יתרה. מרוץ הבאחה 1000 השנה הוארך ביותר ממאתיים מייל ובדיעבד התברר כי הוא היה קשה, מפרך ותובעני מתמיד. רוכבים רבים לא סיימו עקב תקלות בכלים או בשל פציעות, והדיווחים הקשים, והחלקיים נכון לעכשיו, מדברים על 5 או 6 משתתפים שקיפחו את חייהם במהלכו.
שיחת טלפון חטופה שקיבל נעם הימן מג'וי במהלך יום האתמול הבהירה כי העניינים השתבשו. ג'וי לא מסר מה מהות התקלה אך הודיע כי הוא מושבת במייל ה- 1170. כ- 100 מייל לפני הסיום! איזה ביש מזל! לשאלתו של נעם מה עם הסיוע, ענה ג'וי כי יוחאי וצוותו תקועים גם הם בנקודה אחרת אי שם בלב המדבר ואינם מצליחים לחבור אליו. יצוין כי בבאחה, שלא כמו בפריז –דקאר, אין המארגנים מחויבים לשגר משאית מטאטא על מנת לשלות את הפגרים שנותרו מאחור, וצוותי הסיוע הם היחידים שעל כתפיהם מוטלת המעמסה לחלץ את המתחרים. אבל במקרה של העקשן שלנו זה לא משנה. הוא החליט כי הוא יסיים כך או אחרת ויהי מה !
ג'וי בירן נותר אם כן לבדו בלב המדבר. זמן הסיום הרשמי חלף מזמן, ונעם שיגר לנו הודעה בזו הלשון: " המצב ביש!". כעשרים שעות חלפו עד שגילי הכהן קיבל שיחה קצרה ובה מסר ג'וי: " סיימתי את הבאחה. יוצא בדרך חזרה". השיחה נקטעה בטרם הספיק גילי לקבל מידע נוסף ושוב לא ניתן היה ליצור קשר עם ג'וי.
אך די לנו בזה לפי שעה: ג'וי בירן סיים, רכוב, שלם ובריא, ועייף-עייף. אמנם הוא עשה זאת ב – 72 שעות, 19 שעות מעבר לזמן הקצוב אך אין זה מוריד מגודל ההישג כהוא זה, וכמו שהתבטא יובל שרון הטרקטורוניסט בשיחה משם: "ינוקא, אם היה לך מושג מה הולך פה היו נעמדות לך השערות בגב מהזוועה."
אז נמתין שהם יחזרו ויספרו. ובינתיים ג'וי, קבל מכולנו ברכה ענקית . כבוד !




לקוח מאתר פול-גז.