אדם וכלבו מתים ועולים לשמיים. מולם עומד שער גדול ומוזהב ויפהפה. ליד השער יש ביתן קטן ובביתן שומר.
בא האיש עם הכלב ושואל את השומר: "סליחה, מה זה פה?
ענה לו השומר: "פה זה גן עדן".
מהנהן האיש ושואל את השומר: "האם אפשר לקבל כוס מים?" והשומר עונה "בטח, תכנס פנימה ותוכל לשתות כאוות נפשך"
האיש מתכוון להכנס יחד עם כלבו אך אז השומר אומר לו: "סליחה אדוני, הכניסה עם כלבים אסורה". חושב האיש ואומר: "אוקיי, לא משנה" וממשיך ללכת בדרך .
כך האיש וכלבו ממשיכים ללכת ומגיעים לעוד שער. השער קטן ועשוי מעץ. קצת מוזנח, קצת פשוט כזה וליד השער נמצא ביתן קטן ובביתן שומר היושב וקורא עיתון.
מתקרב האיש לשומר ושואל אותו: "סליחה, אפשר בבקשה לקבל כוס מים"?
השומר מסתכל עליו ועל כלבו ועונה: "בוודאי, תכנסו פנימה ותשתו כמה שאתם רוצים"
נכנסים האיש והכלב, שותים כמה שהם רוצים ולאחר זמן מה שואל האיש את השומר: "סליחה אדוני, מה זה המקום הזה?"
משיב לו השומר: "פה זה גן עדן".
יושב האיש וחושב ולא מבין. שואל האיש את השומר: "אני מבולבל. איך יכול להיות שיש שני גן עדן"?
משיב השומר לאיש: "אין שניים, יש רק אחד".
שואל אותו האיש: "ומה זה השער המוזהב שאני ראיתי קודם"? והשומר משיב: "זה הגיהנום".
האיש שואל בתדהמה: "רגע, אם שם זה הגיהנום ופה זה גן עדן ואתם מודעים לעובדה שהם אומרים לאנשים ששם זה גן עדן, לא אכפת לכם מזה? למה אתם לא עושים כלום?"
השומר הסתכל על האיש, חייך ואמר "אנחנו מודעים לזה שהם אומרים לאנשים שזה גן עדן, אבל הם רק עושים לנו עבודה יותר קלה"
האיש, מבולבל קצת שאל: "למה אתה מתכוון עושים את העבודה יותר קלה?"
משיב לו השומר בחיוך: "אנחנו לא רוצים אנשים שמוכנים לנטוש את החברים שלהם"