אני יגיד לכם את האמת?
אני לא חושב שמישו כאן יכול לפתור באמת את הבעיה,
בזמן האחרון אני פשוט חושב שאני זקוק לטיפול פסיכיאטרי... ושמשו אצלי לא בסדר
אבל אני חייב לפרוק את זה לפחות
בואו נתחיל מההתחלה, לקצת רקע:
לפני שנה ו3 חודשים פגשתי מישי שבאה עם המשפחה שלה לאיזור שבו אני גר..
סבבה, באותו יום כבר התנשקנו והתחלנו בעצם בקשר שלנו - אני אוטוטו 18 והיא 3 חודשים אחרי בת 18...
אז אנחנו גרים רחוק אחד מהשניה ולא מדובר בשעתיים נסיעה... וגם יש לה משפחה די מסורתית..
החשבון פלאפון שלי בשנה ו3 חודשים האלה בסך הכל אולי כ-20,000 שקלים, ניחוש שהוא בלי הגזמה... כאשר אני בחצי שנה האחרונה מנסה להסתדר עם טוקמנים (ואני ממש לא עשיר).
אותה חברה - שגם היא לא עשירה אם חשבתם לרגע, לא היו לה שיחות.. אבל לפחות לזכותה יאמר שהיא שולחת מלא סימוסים.
היה לנו מדהים , לפחות שנה ... ושאני אומר מדהים זה באמת מ-ד-ה-י-ם..
לא חשבתי שאני יוכל אי פעם לראות משו יותר מאוהב ממנה... היא כל כך הייתה שלי, כל כך, עד כדי דיבורים על עתיד (חתונה ובלה ובלה)...
לפני שבועיים-שלוש היא אמרה לי בפלא שהיא חושבת על להפרד, ואולי עדיף שנקח פסק זמן.. לא היה לי מושג מאיפה זה בא ולמה...היא הייתה כל כך קרה אלי, כל כך לא היא, מאז ועד עכשיו אפשר להגיד. היא גם נשבעה לי שהיא עדיין אוהבת אותי, וזה רק בגלל שהיא מרגישה שאני אומר לה מה לעשות ומה לא לעשות יותר מדי וזה נאגר אצלה פעם אחרי פעם - ועכשיו התפוצץ והיא לא יודעת אם היא מסוגלת להמשיך בקשר הזה. הבטחתי והבטחתי להשתנות עבורה אפילו שהשקעתי כבר הכל הכל בקשר שלנו, אין בנאדם שהשקיע כמוני בקשר שלו תאמינו לי... זה כבר הדבר היחידי שאני כן יודע מהחיים שלי, שאף אחד בחיים שלו לא השקיע כמוני...
כמובן שאין מה לעשות בסופו של דבר באמת לקחנו פסק זמן. עברו 4 ימים ונסעתי אליה כמו שקבענו וקיווינו לפתור הכל באותו היום.
סבבה באתי אליה , איך נגמר.. בזה שהיא רוצה פסק זמן עד היומולדת שלי (שזה שבועיים ויום מאותו יום שבאתי אליה, וזה ביום שני הזה אגב).
תוך יום היא בוכה לי בטלפון שהיא לא רוצה ככה , והיא רוצה שאני אסלח לה ואחזור אלי, ורוצה להתחתן איתי ולהיות איתי לנצח, והבטיחה לי להפסיק להיות מגעילה אלי...
הכל טוב ויפה..... אז זהו שממש לא..
מאז אותו יום היא חולה + במחזור + היא אמורה לבוא אלי ביומולדת , למרות שזה לא בטוח כי כאמור היא ממשפחה מסורתית יותר והם לא מסכימים לה ממש (יצא שהיא באה אלי רק פעמיים, ולא ישנה אצלי אף פעם).
בשישי הזה התקשרתי אליה בבוקר , כשחזרתי מהחברים.. אמרתי לה שאני רוצה לדבר איתה כי אני צריך אותה - לא דיברנו יותר מדי מאותו היום שבכתה עד אז...
היא אומרת שהיא עייפה , וחולה... סבבה אמרתי לה "לכי לישון מאמי, אני אבל מחכה שתתקשרי אלי כשתתעוררי אני באמת צריך לדבר איתך" , כולי דואג לה מזה שהיא חולה ועייפה ולמרות הצורך לדבר איתה ממש הנחתי לה לישון עוד כמה שעות בזמן שאני מחכה ...
אבל לא ככה היה, תוך רבע שעה בערך אני מקבל סימוס " ___ התקשר אלי ואמר שהוא עושה משמרת במד"א ".
אני מתקשר, לא הבנתי מה היא כתבה את זה בכלל, מזה מעניין אותי אם הוא עושה משמרת. מה היא אומרת שהיא עונה... שהיא הולכת למשמרת...
אוקיי, פה כבר נפגעתי לגמריי... ועד עכשיו לא עובר לי ואני מנסה כמה שיותר להתעלם (אמרתי לה שזה פגע בי ממש הרבה, היא לא חושבת שעשתה משו לא בסדר).
עכשיו אני מרגיש כל כך מגעיל, כל כך הרוס - השקעתי בקשר הזה את הכל!! פשוט הכל! הנשמה שלי כבר סחוטה, ואם אני עוזב אותה אני מאה אחוז לא מסוגל להיות בקשר עם אף אחת...
את השנה ו3 החודשים הכי משמעותיים בחיים שלי היא לקחה, לקחה אותי בתקופה שזהרתי הכי הרבה, בשיא שלי...
אני לא יודע מה לעשות עם עצמי, אפילו המחשבה להתאבד (כמה שזה נשמע לכם נורא) עלתה לי כפיתרון מושלם כבר.
תאמינו לי, לא היה לי קל לפרוק את זה, אני פשוט מרגיש כל כך אידיוט, כל כך גועל נפש . אני אפילו לא עצוב כבר...
אני כל כך פגוע , ממש כאילו נדרסתי
מה עושים..
די נכנעתי..![]()




ציטוט ההודעה


