מכתב ארוך... ביני לבין עצמי..

משתמש אנונימי · 05-12-2007, 04:36

אח... כמה שאני אוהב אותך.. אני בטוח שאת לא מרגישה אותו הדבר כלפיי.. בחיים שלי לא הרגשתי ככה... אני מרגיש חלש לידך... טוב לי איתך... כשאני אומר לבחורה שאני אוהב אותה.. אני לא באמת מתכוון.. או יותר נכון לא התכוונתי... אף פעם... אני רוצה אותך לידי תמיד.. רק שראיתי אותך.. אוף.. אני אוהב אותך.. וזאת פעם ראשונה שאני באמת מתכוון לזה.. אני רוצה להגיד לך שאני אוהב אותך ממש ממש.. אבל אני מרגיש שאני מתנהג כאילו אני לא גבר ממש.. ושאם אני יספר לך.. את תחשבי שאת חברה של איזה.. בואי נגדיר את זה ככה.. קצת פמיניסטי אבל בכל זאאת.. "נקבה".

אני אוהב לראות אותך, אני אוהב לשמוע אותך, אני אוהב את הריח שאת משאירה לי על הכרית שאת בטעות נרדמת אצלי בחדר, אני אוהב להסתכל לך בעיינים, אני אוהב לעשות לך נעים בידיים, אני אוהב... אותך.

התחושות שאני מרגיש הם של חלש אופי, אני רוצה לספר לך כלכך.. אבל אני.. אני לא יודע..

אני רוצה אותך, אוף.. את כבר שלי אבל... לא מספיק... אני רוצה אותך איתי לנצח.. אני בוכה, תמיד שאני נזכר בחיוך שלך, יש גם פעמים שאני בוכה בשקט, בלב, וזה כשאת מסתכלת עליי.. שאנחנו מתנשקים.. אני מרגיש מוזר, אני מרגיש כאילו.. אוף.

אני אוהב אותך כלכך, אני בטוח שכבר שמעת את זה, כשאת אומרת לי שאת אוהבת אותי, אני מרגיש כאילו הגעתי לתמצית חיי הקצרים עד כה, אני רוצה אותך בקרבתי, אני רוצה אותך איתי, תעברי לגור איתי?, זה לא אפשרי..

אני רוצה לנשק אותך בבוקר, אני רוצה לנשק אותך בצהריים, אני רוצה לנשק אותך באמצע שיעור וגם בערב ובלילה, כשאני מדבר שטויות, זה מרוב אהבה אלייך, אני תמיד אהיה שלך, אני כמעט בטוח שזה פעם ראשונה שאת קוראת את זה מפיו של גבר, אבל זאת האמת, אבל אני מרגיש דפוק, בגלל שגברים לא מוכנים להודות בכך.

אני לא באמת מתכוון.. או יותר נכון לא התכוונתי... אף פעם... אני רוצה אותך לידי תמיד.. רק שראיתי אותך.. אוף.. אני אוהב אותך.. וזאת פעם ראשונה שאני באמת מתכוון לזה.. אני רוצה להגיד לך שאני אוהב אותך ממש ממש.. אבל אני מרגיש שאני מתנהג כאילו אני לא גבר ממש.. ושאם אני יספר לך.. את תחשבי שאת חברה של איזה.. בואי נגדיר את זה ככה.. קצת פמיניסטי אבל בכל זאאת.. "נקבה".

אני אוהב לראות אותך, אני אוהב לשמוע אותך, אני אוהב את הריח שאת משאירה לי על הכרית שאת בטעות נרדמת אצלי בחדר, אני אוהב להסתכל לך בעיינים, אני אוהב לעשות לך נעים בידיים, אני אוהב... אותך.

התחושות שאני מרגיש הם של חלש אופי, אני רוצה לספר לך כלכך.. אבל אני.. אני לא יודע..

אני רוצה אותך, אוף.. את כבר שלי אבל... לא מספיק... אני רוצה אותך איתי לנצח.. אני בוכה, תמיד שאני נזכר בחיוך שלך, יש גם פעמים שאני בוכה בשקט, בלב, וזה כשאת מסתכלת עליי.. שאנחנו מתנשקים.. אני מרגיש מוזר, אני מרגיש כאילו.. אוף.

אני אוהב אותך כלכך, אני בטוח שכבר שמעת את זה, כשאת אומרת לי שאת אוהבת אותי, אני מרגיש כאילו הגעתי לתמצית חיי הקצרים עד כה, אני רוצה אותך בקרבתי, אני רוצה אותך איתי, תעברי לגור איתי?, זה לא אפשרי..

אני רוצה לנשק אותך בבוקר, אני רוצה לנשק אותך בצהריים, אני רוצה לנשק אותך באמצע שיעור וגם בערב ובלילה, כשאני מדבר שטויות, זה מרוב אהבה אלייך, אני תמיד אהיה שלך, אני כמעט בטוח שזה פעם ראשונה שאת קוראת את זה מפיו של גבר, אבל זאת האמת, אבל אני מרגיש דפוק, בגלל שגברים לא מוכנים להודות בכך.

.

אני מגיע לכתה, וחושב על ההפסקה, שאני אחזיק לך את היד, שאני יתן לך סיגרייה מהקופסא שלי, את יודעת, וראית כבר, שאם יגמרו לך הסגריות תמיד תקבלי קופסא ממני, כי תמיד יש לי שתיים.

אני רוצה שגם אנחנו נהיה תמיד שניים, אני חוזר על אותם המילים בלי כוונה, כנראה שזאת מתוך כמות האהבה שאני מרגיש כלפייך.

אני לא סיימתי, אבל, זהו, את לא צריכה לדעת עוד פרטים, אני אוהב אותך ממש ממש, ואני רוצה להיות איתך עוד ועוד ועוד, אני מרגיש שאני מצטער על כל מה שהיה לך בחיים לפני שהכרתי אותך, ואני מצטער שלא הכרתי אותך קודם לכן, ועוד דבר אחד, אני אוהב אותך.. אוף..