מי כבר לא נתקל במבט הזה של כלבכם שהוא עוקב אחר המזלג שלכם שנעוץ בו שניצל...
המבט הזה של "בבקשה!! תן לי!! אני רוצה!!"
המבט הזה כל כך מייסר אותך וגורם לך לתת לו עוד ועוד... אני בקושי מכיר אנשים שיכולים לסרב למבט הזה...
אני אישית שם לעצמי גבולות! אני יודע שאם אני אתן לו במהלך הארוחה, זה ייקרה שוב ושוב עד שאגמור הכל... אז מה שאני עושה זה לתת לכלב ביס רק בסוף הארוחה כך שאני כבר מתפנה מהשולחן והמבט המייסר לא יעכוב אחריי...
ושוב; בסוף הארוחה אני נותן רק ביס ממה שנשאר ולא את כל ממש שנשאר....
מי יכול להתנגד למבט המייסר שלהם (הכלבים)?
יש לכם גבולות? מהם?
מה דעתכם?
לירון. (קרדיט לי)



ציטוט ההודעה



