[קטע]בדידות
מתחיל לבכות,הדמעות זולגות
מרגיש דקירות,כאילו הלב התכווץ
אף אחד לא מבין,שכל פגיע,רק מחמירה
שכל פגיע כל משאירה צלקת,
מאחורי החיוך התמים נמצא נשמה עצובה
כל פגיע רק גורמת להיות יותר עצוב,כל האלה שמתאבדים
,זה רק בגללכם
בגלל כל העלבונות,הפגיעות,הזילזולים,
אני לא מוצא שום היתרונות,
בחיים העלובים שיש לי,כל הזמן מנסה לעזור,אבל תמיד כולם עסוקי בעצמם,לא באים לשאול,
איך הרגשה להיות בודד,להיות לבד,להשאר מאחור,להיות זה שלא מתייחסים עליו
זה פוגע,אבל אני שותק,מנסה לברוח,אבל הגוף לא מגיב,אני בוכה ימים ולילות
כבר לא יודע מה הפרוש למילה שמחה,רק עצב וכאב,כל הכעס משתלט
רוצה לצרוח,לברוח,להעלם מכאן,למקום אחר
ציטוט ההודעה
