[בדיחות] בצפר :]
שני ילדים משתינים בשירותים של הגן.
ילד אחד מביט בשני ואומר: "הזין שלך נראה שונה, מה קרה לו?"
"אה, עברתי ברית מילה וחתכו לי אותו".
"באיזה גיל חתכו לך אותו?"
"בגיל יומיים".
"וזה כאב?"
"כן, בוודאי. לקח לי שנה עד שהתחלתי ללכת".
מורה הטילה על תלמידיה משימה לבוא לכיתה עם סיפור שיש בו מוסר השכל. "המשפחה שלי מגדלת תרנגולות ומוכרת ביצים בשוק", סיפר דורון. "פעם אחת נסענו לשוק ובדרך הסל התהפך וכל הביצים נשברו". "ומה מוסר ההשכל" שאלה המורה? "לעולם אל תשים את כל הביצים בסל אחד" אמר דורון.
המורה היתה מאוד מרוצה וביקשה ממיכל לספר את הסיפור שלה. "גם אנחנו מגדלים תרנגולות", סיפרה מיכל, "ונוסעים למכור אותם בשוק העופות. פעם בקעו מעשר ביצים רק שמונה אפרוחים, ואבא אמר שמוסר ההשכל הוא שאסור לספור את התרנגולות לפני שהם בקעו". "נהדר" התמוגגה המורה ופנתה אל ולאד. "אבא שלי סיפר דווקא על דודתי רותי" הוא אמר. "היא היתה מהנדסת מוצנחת במלחמת המפרץ. יום אחד המטוס שלה הופל. היא ידעה שהיא עומדת לצנוח בשטח אויב, וכל מה שהיה לה זה בקבוק וויסקי, עוזי מקוצר ומצ`טה.
בדרך לקרקע היא שתתה את כל הוויסקי כדי שלא ישבר בנחיתה. היא צנחה ישר לתוך מחנה אויב ששהו בו 100 חיילים. 70 היא הרגה עם העוזי, 20 עם המצ`טה ולעוד עשרה היא שברה את המפרקת ביידים". "זוועה" צעקה המורה, "על איזה מוסר השכל אבא שלך חשב כשהוא סיפר לך את זה?" "להתרחק מדודה רותי כשהיא שיכורה", ענה ולאד
המורה אמרה שמבחינה מעשית לוויתן לא יכול לבלוע אדם, כיוון שלמרות גודלו העצום, הגרון שלו קטן.
הילדה הקטנה הזכירה שיונה הנביא נבלע ע"י לוויתן.
המורה המתוסכלת חזרה ואמרה שוב שלוויתן לא יכול לבלוע אדם, זה בלתי אפשרי באופן מעשי.
הילדה הקטנה אמרה "כשאני אגיע לגן-עדן, אני אשאל את יונה הנביא אם זה נכון."
"ומה יהיה אם תגלי שיונה הגיע לגיהינום?" שאלה המורה.
"אז את תשאלי אותו."
איזה באסה להיות חסה.
איזה דיכאון להיות מלפפון.
איזה ביאוס להיות סוס.
איזו בעיה להיות עגבניה.
איזה מחריד להיות תלמיד!
המורה לאומנות רכנה מעל הציור של יעל ופלבלה בעיניה למראה מלאך שכף ידו מצוידת ב 6 אצבעות.
"ראית פעם מלאך עם 6 אצבעות" שאלה.
ענתה רונית "ומלאך עם 5 אצבעות את פעם ראית??"
תהנו ותגיבו
ציטוט ההודעה
