מכל הזכרונות הרעים
מרגיש חסר חשיבות
ביטחון עצמי שואף לאפס
לא משנה עם אני יחליף ביגוד
יחליף סביבה,תמיד השאר מי שאני,
עם אותה נשמה,
תגידו לי מה,מה אני צריך לשנות,מה כבר אני יכול לעשות
כדי לנסות,להראות שאני זה מי שאני,
אי אפשר לשנות את האישויות בכזאת קלות
זה פוגע,לפעמיים זה נוגע במקומות רגישים
אני לא אחד שצוחק על אחרים,
מנסה לעזור
מנסה לשנות,אבל אף אחד לא רוצה לנסות
מה כבר נותר לי לעשות,כבר נמאס להגיד מצטער
כל מי שחשבתי שהוא חבר,הפך לאויב
מכל העלבונות,פגיעות,כבר הלב מלא פציעות
הצלקות על הנשמה מתאספות,
מנסה לשכוח אבל הכל חוזר
מנסה לברוח אבל מעדיף להסתתר,מנסה לצרוח אבל הקול נעלם
כמה כבר אפשר לשמור בפנים,והסתיר בחוץ,לגרום לאחרים לחשוב אחרת
חשבתי שיש דרך אחרת,אבל אין שום סימן....






ציטוט ההודעה