דילמה, צריך עזרה תמיכה...

[Venous]

אני מתגייס במרץ 2009, יש לי פרופיל 72, ואני רוצה להיות קרבי.
הפרופיל לא משמעותי, במצמוץ עין, אני אוכל להעלות אותו ל97.

יש לי את כל המוטיבציה שבעולם, לתת מעצמי, עד הקצה, עד הסוף המר.
אבל מנגד, עומד משהו אחר, עומד המושג של רון ערד אהוד גוולדווסר וכל שאר החטופים המסכנים, שחשבו כמוני, רצו להיות קרביים, רצו לתרום למדינה, לשמור עלייה, מאותו רגע, הם נתנו הכל בכדי להגיע לאותו המקום בו היו, יחידות קרביות איכותיות.

לאחר מכן, קרה מה שקרה, הם נחטפו ע"י ארגוני טרור, וכיום מצבם לא ידוע.
הממשלה המסריחה הזאת, לא מנידה עפעף לכיוונם, כמה שהם אומרים שהם מנסים, אין דבר כזה לנסות. יש לנו חטופים! צריך לצאת לשחרר אותם! אני משתגע, מה יקרה אם אני אהיה חטוף? מי ידאג לחזרה שלי הביתה? כמה שאני רוצה לתת ולתרום, אך אין מי שיתמוך ויהיה מאחורי על כל ההקרבה. מה לעשות?

[A.C.K]

שמע יריב זה סיכון שאתה לוקח בתור ילד בן 18 שמתגייס לקרבי וכן עלול לקרות לך משהו בקרב ואתה עלול להיחטף או ליפול בשבי וזה חלק מההחלטה. כמובן שהמדינה תעשה הכל שזה לא יקרה וגם כשזה קורה אז הם "מנסים" לעשות הכל כדי להחזיר אותך.
אי אפשר להבטיח שלא תיחטף או שלא יקרה לך משהו, זה סיכון שקיים וצריך לקחת אותו בחשבון, אתה כילד בן 18 שבוחר לאן להתגייס והמדינה והצבא בתור גוף ששולח אותך לפעולה כלשהי במטרה להפיק תועלת בלי שתיפגע.
מה שכן, אתה צריך לקחת בחשבון שאחוז האנשים שנפגעים, נחטפים, נהרגים, הוא לא גדול ביחס לאנשים שיוצאים בשלום.
אמרתי לך זה סיכון שאתה והצבא והמדינה לוקחים וכמו שעשו לנו בסדנה היום, חלק מהמרכיבים של קבלת החלטה הוא הימור וזה סוג של הימור.

[nnir]

צודק אבי,

באמת שמדובר כאן בהחלטה שלך.כשאתה הולך לקרבי אתה לוקח על עצמך אחריות רבה וסיכון.
האחוזים קטנים אבל זה קורה.
אני מסכים איתך בהחלט שהמצב כמו שהוא הוא ממש ממש דפוק,הלוואי והיה משהו שהינו יכולים לעשות חוץ מההפגנות האלו שלא עוזרות.
הממשלה נכון להיום יושבים בה אנשים מושחטים שמעוניינים רק בתועלת האישית שלהם וקידום החברים הכרישים שלהם.

לי אישית זה לא שינה או הפחית את המוטיבציה ללכת לקרבי ולנסות ולהגיע ליחידות ההתנדבותיות הטובות ביותר.אני רוצה לתרום למדינה שגם אם המצב פה לא מי יודע מה-המדינה הזו היא שלי,ואחרי המסע לפולין אני מבין כמה היא חשובה וכמה היא שומרת ומגינה עליי.אני כבר מת לתרום את חלקי ולהגן על הארץ וללכת בעקבות המורשת שהשאירו החללים והחיילים.
בקיצור תעשה אם עצמך חושבים תבחן מה יותר חשוב לך ותעשה מה שתמצא לנכון.

[Ravid]

כמו שאני אומר כבר הרבה פעמים. אתה מתגייס לצבא. לא לצבא-הממשלה.
הצבא שלנו מגן על העם, לא על הממשלה.

מי כמוני שונא פוליטיקה ופוליטיקאים. אבל צריך לדעת להפריד.נכון שבסופו של דבר ברגעים מכריעים אתה יכול להיות כלי ביד הממשלה (ומי כמונו ששרתו במלחמת לבנון השנייה יודע את זה עם החלטות מטומטמות במיוחד של שר בטחון טירון במיוחד) אבל ברמת הכלל אתה מגם על המדינה.
אתה מגן על מטולה, קרית שמונה, נהריה, שלומי ויישובי הצפון, על שדרות ואשקלון ויישובי עוטף עזה. אתה עוצר מחבלים שבאים להתפוצץ במקומות הכי עמוסים בזמנים הכי עמוסים. מחבלים שהשאיפה שלהם היא להרוג כמה שיותר חפים מפשע. ילדים, תינוקות, זקנים, מה שבא ליד.
אתה נמצא במקומות, שעצם העובדה שאתה נמצא שם בתור חייל, אף אחד לא חושב אפילו על להתקרב לשם ולהזיק.

אתה שומר על המשפחה שלי, שלך, של חביב, ואבי וכולם.. נכון, גם על אולמרט ו 119 חבריו לכנסת, אבל תחשוב בסופו של דבר אם בגלל 120 אנשים אגואיסטים או איך שלא תרצה לגדף ולכנות אותם, שווה להפקיר את בטחונם של 6.5 מיליון אחרים...