אני אתן דוגמא למה אני מתכוון, כל אדם שמת כיום שקורה לו אסון וכו'
תמיד איכשהו זה מגיע לאלוהים..ככה רצה אלוהים..צדיק או אדם טוב מת...
אז אלוהים לוקח את הטוביםםם...אלוהים רוצה אותם לידו..
בן אדם רשע מת...זה עונש מאלוהים..בן אדם חולה..זה עונש מאלוהים..
בתנ"ך...קרו למלכים ולאנשים כל מיני דברים...חלקם חלו חלקם מתו..
אדם חטא ונהרג בשלב מסוים בחייו..אז זה גמול אישי מה'..
אדם חטא והבן שלו נהרג..או הנכד..הלבישו על זה את הגמול לדורות..
הנק' שלי היא...שעל כל דבר מלבישים את ה'..מחפשים את הסיבה..
למה?
למה כאן בן אדם נהרג ישירות..וכאן השושלת שלו נשברת..?
בואו תסבירו לי..במה הם שונים..
זה אגב חלק מהתפיסה שלי שאנשים מערבים את אלוהים בכל נקודה שבה הידע נגמר..(כמו בריאת העולם) כשמחפשים את התקווה...או שסתם מחפשים סיבה למשהו...





ציטוט ההודעה








