אני אתחיל מזה שאני אגיד שהייתי כותבת המון.והמון אני מתכוונת ללפחות משהו אחד ביום.אם זה התחלה של סיפור חדש או המשך של אחד כזה,אם זה שיר או סתם קשקוש לעצמי.
אבל קרה לי משהו.
מישהו שלא היה אמור לקרוא את אחד הסיפורים שלי(שהיה אמור להישאר למגירה ולא לצאת לעולם משם),קרא אותו.למעשה,קרא ודיבר איתי עליו,גרם לי להיבהל ולכל צבע החיים שאי פעם היה בי לרדת.
היה לי קשה מאוד לכתוב מאז אבל המשכתי.לאחר שבוע,שוב הנושא עלה למרות שביקשתי מאותו בנאדם לא להעלות אותו יותר לעולם.הוא המשיך לעלות ואותו אחד החל לחשוב בי.לחשוד שאולי אני כזאתי וכזאתי.אולי מה שכתבתי באמת קרה לי.אבל זה לא נכון.זה משהו שהייתי רוצה שיקרה,לא עכשיו כמובן!אבל יותר מאוחר..עוד כמה שנים...
עכשיו,אני פשוט לא יכולה לכתוב.
אם זה במחברת,אני לא מצליחה להוציא מילה.העיפרון או העט ביד שלי,מעל הדף אבל אני לא יכולה להוציא כלום.שיר או סיפור.כלום.
כאילו כל הפרטיות שהייתה לי,וכל מה שנשאר לי אומרים לי שאם אני אכתוב שוב עוד פעם מישהו יגלה את זה.וזה הורס אותי.
יש לי מחסום כתיבה ענקי שאני לא יודעת איך לפרוץ אותו...
הייתי רוצה שאם תוכלו לתת לי עצות לפרוץ את המחסום הזה...איכשהו...



ציטוט ההודעה

