אוקי אז אני בן 15. כיתה י'
הילדה שאני מדבר אליה גם בת 15, היא איתי בשכבה היא לומדת איתי ביחד 4 שעות שבועיות אחרי הלימודים.
קצת עליה:
ילדה חכמה [מחוננת], לא הכי יפה בעולם[ ריבועים, משקפיים, ממש ממש טיפה מלאה ממש טיפה לא מהרזות אלא מהמלאות אבל ממש בקטנה בקטנה כמעט ולא רואים].
כמעט ולא מכירה אנשים, רק את הכיתה שלה וכמה בנות מהשכבה.
קצת עלי:
אני נחשב לילד המצחיק, שתמיד יש לו מה לומר, חוצפן כזה שדוחף מילים ומשפטים מצחקים, זה שכולם אוהבים, נראה יחסית בסדר.
יש לי מלא ידידות תמיד מוקף בחברים.
עכשיו מה הקטע שאני מאוהב בה אבל באמת, אהבה אמתית...מכל הלב, אני חושב עליה כל היום שהיא מתחברת למסנגר \ יוצא לי לפגוש אותה אני ממש שמח ומתרגש.. כאילו הכי אוהב אותה בעולם,
עכשיו מה יצא בגלל שדבוק בי הילד המצחיק הזה הבדרן של השכבה היא חושבת שאני לא מנסה להתחיל איתה או משהו, היא חושבת שאני מנסה להציק לה ולשגע אותה.
וזה לא ככה... למישהו יש רעיון איך אני יכול להתחיל איתה יותר טוב?
ולהוריד ממנה את התחושה שאני מציקן כזה שמנסה לצחוק עליה...
ועוד דבר אחד : היא ילדה חנהנה כזאתי, בוא נגיד שהיא בחיים לא באה לבן הביתה. בכושי והיו לה ידידים... יש לה 98% בנות בחיים ו 2% של בינם כזה...
ילדה שתקועה עוד ב: "בנים זה איכסע"
מה לעשות
*סליחה על השגיאות כתיב, אני דיסלקט.
אשמח לקבל עזרה



ציטוט ההודעה





