אני מרגיש שכל החיים שלי פשוטים מידי.
יש אנשים שמבלים כל היום יוצאים עושים דברים.
אני בן אדם פשוט.
אין לי להקה ויש לי כישרון מוזיקלי גדול.
אני לא יודע לגלוש ואני לא סקייטר.
אני לא אימו ואני לא ערס.
הרשימה שלי בשואו מי ובשוקס לא מפוצצת
כולם יוצאים ומבלים והחיים שלי נראים כאלה "פשוטים".
אני גם יוצא יום שישי אבל הבעיה שאני מרגיש שכולם עושים דברים גדולים ואני כמו דג רקק קטן, שלא עושה משהו אדיר.
יש לי הרבה מחשבות ורעיונות אדירים לשירים, לליריקה, למחשבות אך אין לי אף דרך לפרסם אותם.
אני רוצה להצליח ולא יודע איך.
אני לא שייך לאף סצנה.
אני לא מסתובב עם הרוסים בעיר שלי ולא עם הבליינים.
אני תקופה מאוד ארוכה לא יצאתי החוצה וישבתי בבית ופתאום אני יוצא החוצה ויש לי "הלם תרבות".
אני לא יודע מה הבעיה.
אני מרגיש כאילו יש מיליון סצנות בעיר שלי ואני לא שייך לאף אחת מהן.
למה?
אני לא מוזמן לכל מסיבה.
ואנשים שאני יוצא איתם לא לומדים איתי באותו בית ספר.
האם אני משתגע? האם אני עומד להשתגע?
אני עזבתי את הבית ספר האזורי בעיר שלי לפני הרבה זמן ולא הספקתי להכיר מספיק אנשים ועכשיו אני לא יודע לאן ללכת בכדי להכיר עוד אנשים.
ומתי שאני מצליח זה רק במקרה למה מאוד קשה להיפגש עם מישהו מבית ספר שאתה לא לומד בו.
בבקשה תעזרו לי.
ותענו לי אחד אחד.
תודה!






