[פריקה] בדיוק שחשבתי שהזמנים הקשים נגמרו..
סבא נפטר.
בדיוק שנה אחרי, לא בדיוק, יומיים לפני.
היום לסבא שלמה יש אזכרה.. כבר שנה מאז שהוא הלך..
ואתמול הייתה הלוויה של סבא אפי.
אני לא מאמינה, פשוט לא מאמינה.
בדיוק שחשבתי שנגמרו הזמנים הקשים.. עברה שנה והצלחתי,
הצלחתי להתגבר ולעבור את זה, חזקה, בשביל אמא, בשביל המשפחה..
פתאום גם הוא הלך.
כאילו, הכל הלך לפח.
אז נכון שזה לא היה פתאומי. ואני בטוחה שטוב לו שם למעלה.. כבר לא כואב...
אבל אני מתגעגעת.
ועכשיו.. פתאום חשבתי.. אין לי יותר סבים.
כמה משוגע זה.. איך בשנה אחת כל כך הרבה יכול להשתנות.
ולקראת הסוף.. נפילה.
אני פשוט מקווה שאני אדע להתמודד עם זה הפעם..
באמת מקווה, שלא תהיה לי את הנפילה הזו כמו בשנה שעברה.
יהי זכרכם ברוך.
אני אוהבת אתכם.
ציטוט ההודעה
