היום היה אירוע של "משאלת לב", אגודה כלל-עולמית שמגשימה חלומות של ילדים חולי סרטן. יצאתי עם המשפחה, וכדי להיות שם היה צריך לקנות שולחן או מקומות, אז ההורים שלי השכירו שולחן לנו ולחברים ב-1000 ש"ח (הכול הולך לתרומה), והכול מלא בבורקסים, יינות, וודקה, מים, טחינה, עלי-גפן עם לבנה, פשוט סעודה אדירה, וכמה שאתה רוצה, והכול הוכן בהתנדבות. היה שם תפריט, לא של מאכלים. של משאלות. 17 משאלות שונות של ילדים שונים שאותן אפשר לאמץ ולהגשים. אנחנו אימצנו חלום של ילד שרוצה מחשב נייד. מילאו מתוך כל ה-17 כ-12 משאלות, והשאר ימומנו מהכסף שנאגר מהמקומות שנקנו. כמובן שזה ללא הכול, הייתה הופעה של יהודה פוליקר ולהקתו (שוב, התנדבות), בשירים הכי טובים, מיטב הכלים, כל הקהל היה על הרגליים, הם גם עשו הדרן, היה מטורף. לקינוח הגישו בקלאוות וכנאפה, היה סוף הדרך. ההשקעה הייתה מדהימה. והשיא היה כשגילינו שהם פועלים בארץ כבר 10 שנים, והגשימו כ-1000 משאלות של ילדים שונים. זה היה פשוט מרגש. ידידה קרובה שלי הייתה שם איתנו, והיא גילתה שילד מהכיתה שלה חולה סרטן, מבלי שאף-אחד ידע, וכל הזמן היא הייתה שם מדוכאת ובכתה הרבה... היה שם מצגת של ילדים שונים שהגשימו להם משאלות; ילדה אחץ הקליטה שיר עם רן דנקר, ילדה אחת פגשה את יובל המבולבל, ילדים שונים קיבלו מחשב, היה ילד שהיה שוטר ליום אחד, ילד אחד נסע לסין לפגוש את היוצרים והאנימטורים של איזו סדרה שהוא אוהב, פשוט היה מרגש. ובסוף הכולם הלכו, אכולים ושתויים, חזרה הביתה...
מה דעתכם?





ציטוט ההודעה












