TOP 10 - חלק א' .
הפורווום יבש עד מוווות :/ , אז החלטתי להביא כמה דברים שיענינו אותכם !
TOP 10: הסאמרסלמים הגדולים
עם סאמרסלאם 2007 מעבר לפינה, WWE ישראל מביא לכם את עשרת הסאמרסלמים הגדולים בהיסטוריה. האם סאמרסלאם 2007 יכול להיכנס לרשימה? הזמין יגיד. תהנו!
סאמרסלאם. אחד ה-PPV המרכזיים בשנה. יחד עם רסלמניה, סדרת ההישרדות ורויאל ראמבל, סאמרסלאם היה ונשאר PPV עם מסורת ארוכה של דרמות ורגעים גדולים.
האירוע הזה משמש לבמה לחזרתן של אגדות, ולהיווצרותם של כוכבים חדשים.
לפני שנתחיל בדירוג, נזכיר קרב אחד מסאמרסלאם 94, שהפך להיות אולי אחד מעשרת הקרבות הגדולים בהיסטוריה, קרב הכלוב בין אואן וברט הארט אל אליפות ה-WWF, רק חבל ששאר ה-PPV כולל קרב הגימיק של אנדרטייקר נגד אנדרטייקר היה מאכזב במיוחד.
אנו מביאים לכם את עשרת הסאמרסלאמים הגדולים בהיסטוריה:
10. סאמרסלאם 1995:
האירוע הזה נשכח קצת, ולא לגמרי בצדק. הקארד לאירוע על פניו נראה היה משעמם, וברגע האחרון הוחלט לעשות קרב סולם חוזר מרסלמניה 10 בין רייזר רמון לשון מייקלס, קרב שלדעת רבים היה טוב יותר מהמקורי. הקארד עלה על כל הציפיות וקיבלנו קרבות קצביים, 1-2-3 קיד נגד האקושי, האנטר הרסט הלמסלי נגד בובי "ספארק פלג" הולי, ןאפילו הפתעה מרעישה כשבארי הורוביץ ניצח את סקיפ, הלא הוא כריס קנדידו המנוח.
9. סאמרסלאם 1996:
כותרת של הערב הייתה קרב הבוילר רום האדיר בין אנדרטייקר למנקיינד, אבל אנחנו קיבלנו קרבות נוספים שהפכו את הערב למעולה. שון מייקלס נגד ויידר, קרב שבזמנו נחשב לייחודו בהתחשב במימדים של שני המתאבקים, קרב בין אואן הארט לסאביו וגה, שהראה שוב למה אואן הוא אחד המתאבקים הגדולים אי פעם.
8. סאמרסלאם 2004:
האירוע הזה ייזכר בעיקר בזכות הקרב הענק בין אדי גאררו לקורט אנגל, והזכיה באליפות העולם של רנדי אורטון, שהפכה אותו לאלוף הצעיר ביותר בהיסטוריה. אך לא רק זה. קרב הפתיחה היה ענק- פול לונדון, ביליד קידמן וריי מיסטריו נגד הדאדליז (כולל ספייק), בקרב שסיפק בדיוק את כל מה שאתם מדמיינים שהוא אמור לספק. היה קרב גימיק בין מאט האדי לקיין על ליבה של ליטה שכביכול הלכה לעולמה, והיה אפילו קרב בין טריפל H ליוג'ין שממש, אבל ממש עלה על כל מה שציפו ממנו.
7. סאמרסלאם 1997:
אנחנו חוזרים לשנות ה-90, עם אירוע ששינה קריירות של מתאבקים. קרב הכלוב בין האנטר הרסט הלמסלי למנקיינד היה ההצהרה של שניהם שמקומם הוא במיין איבנט, הקרב בין אואן הארט לסטיב אוסטין היה קרב שכנראה מראים אותו לכל מתאבק מתחיל, כי הוא נתן דוגמה מצויינת למה שצריך לעשות ולמה שלא. הקרב היה תאווה לעיניים, אך אואן לא נזהר ושבר את צווארו של אוסטים בפיילדרייבר קריטי. ברט הארט נגד אנדרטייקר הוא קלאסיקה של כל הזמנים, לא רק בגלל שזה היה קרב ענק, אלא בגלל שהוא סלל את הדרך עד לדפיקה.
6. סאמרסלאם 2000:
רבים זוכרים את האירוע הזה בזכות העובדה ששם היה קרב ה-TLC הראשון אי פעם (ב-WWE/F לפחות), אך היה באירוע הזה עוד צ'ופרים. זכינו לראות קרב הטוב מ-3 הכרעות בין כריס ג'ריקו לכריס בנואה, קרב הארדקור אכזרי ביןן שיין מקמהן לסטיב בלאקמן, והמיין איבנט הבלתי נשכח בין טריפל H, דה רוק, וקורט אנגל שעלה לקרב, איך לא, עם נקע בצוואר.
5. סאמרסלאם 1999:
שנה אחת אחורה. כבר קרב הפתיחה היה לוהט בין ג'ף ג'ארט לדי-לו בראון, היה מרתון קרב זוגות בין השאר בהשתתפות אדג' וכריסטריאן וההארדיז, קרב הארדור מבדר במיוחד בין ביג בוס מן לאל סנואו (קרב שהגיע עד הרחוב שמחוץ לאולם), קרב שעלה על הציפיות בדמות שיין נגד טסט, ומיין איבנט נהדר שהציג לראווה את סטיב אוסטין, טריפל H ומנקיינד עם ג'סי ונטורה כשופט מיוחד.
4. סאמרסלאם 2005:
PPV מבדר ביותר מהשניה הראשונה עד הדקה האחרונה. כריס בנואה עשה צחוק מאורלנדו ג'ורדן כשניצח אותו על אליפות ארה"ב בזמן שיא, תגרה בין אדג' למאט הארדי, קרב סולם בלתי נשכח בין אדי גאררו לריי מיסטריו, קורט אנגל מלמד שיעור או שניים את יוג'ין, הקרב בין אורטון לאנדרטייקר שהפך לקלאסיקה, קרב פסיכולוגי ענק בין ג'ון סינה לכריס ג'ריקו, קרב סטרייקים ברוטלי בין JBL ובאטיסטה, וכמובן המיין איבנט שכל העולם ציפה לו, שנבנה בצורה מושלמת, בין שון מייקלס להאלק הוגאן. לזקן הייתה את המילה האחרונה.
3. סאמרסלאם 1998:
הקרב הזה התחיל תקופה מצויינת של PPV משובחים ביותר. הערב הזה ציוות לנו את דה רוק מול טריפל H בקרב סולם, קרב אליפות מצויין בין סטיב אוסטין לאנדרטייקר, קרב מפתיע לטובה בין די-לו בראון לואל ויניס, X פאק נגד' ג'ף ג'ארט, קן שמרוק נגד אואן הארט בקרב גוב האריות, וקרב זוגות מעורב שהפך לכזה שכל אוהד היאבקות צריך לראות , מכיוון שהציג מתאבק צעיר ומתחיל בשם אדג', לצידה של הפצצה האנושית סייבל נגד מארק מרו וג'אקלין.
2. סאמרסלאם 2001:
האירוע הזה נערך באמצע תקופת האינוייז'ן, והוא היה פשוט ענק, אדיר, עצום, תקראו לזה איך שבא לכם. הקארד מדבר בעד עצמו: אוסטין נגד אנגל, בוקר נגד רוקי, לאנס סטורם נגד אדג', X פאק נגד טאג'ירי בקרב קצבי מאין כמוהו, כריס ג'ריקו נגד ריינו, וקרב חלומי, ולא שפוי בין רוב ואן דאם לג'ף הארדי.
1. סאמרסלאם 2002:
אם חשבנו שיותר ממה שקרה ב-2001 כבר לא נוכל לקבל, עברה רק שנה ונעמדנו על טעותנו.
למי שלא ראה אותו, רק תדמיינו: קרב פתיחה בין קורט אנגל לריי מיסטריו. לא התרשמתם? רוב ואן דאם נגד כריס בנואה. עדיין לא מגרד לכם לצפות? אדג' נגד אדי גאררו, קרב הקאמבק של שון מייקלס נגד טריפל H, וברוק לסנר נגד דה רוק! קארד חלומי, קרבות חלומיים, PPV חלומי. זה הסאמרסלאם הגדול ביותר בכל הזמנים.
TOP 10: קרבות חלומיים
בזמן שרובנו מדוכדכים על התקופה הנוכחית ב-WWE, אנחנו מביאים את האלטרנטיבה! קבלו את 10 הקרבות הטובים ביותר שמעולם לא התרחשו.
לעשות מצעד של עשרת הקרבות הגדולים בהיסטוריה זו מלאכה לא פשוטה. לעשות מצעד של עשרת המתאבקים הגדולים בהיסטוריה זו גם כן מלאכת מחשבת. אבל אם ניקח את כל אותם מתאבקים גדולים מכל הדורות, מכל הזמנים, ונדמיין מה היה קורה אם הם היו מתמודדים נגד גדולי הדור מתקופות אחרות, אמנם זוהי גם עבודה קשה, אך עצם זה שהיא גורמת לך לדמיין את כל התרחישים האפשריים, היא פשוט מתבקשת.
כמובן שהמון מתאבקים נשארו בצד ובראשם אולי המתאבק הטוב ביותר אי פעם, אנדרטייקר מסיבה פשוטה מאוד. הוא התמודד כבר נגד כמעט כל אחד. וכמובן שיש ציוותים מתבקשים שלא נכנסו כמו אנדרה נגד ביג שואו, אבל דיברנו על קרבות חלומיים, לא קרבות מהסיוטים.
אלמנט נוסף שנלקח בחשבון, דמיינו שהקרבות מתרחשים כאשר כל מתאבק נמצא בשיאו, ולאו דווקא בתקופה הנוכחית.
קבלו את עשרת הקרבות הגדולים ביותר שמעולם לא התקיימו:
10. ריקי סטימבוט נגד טריפל H:
ההיל הגדול ביותר בכל הזמנים נגד הפייס הגדול ביותר בכל הזמנים. לפני שאתם שולפים את הסכינים, תחשבו על זה רגע. ריקי סטימבוט מעולם לא היה היל. מעולם. בקריירה בת ה-20 שנה שלו הוא היה תמיד הבייביפייס. לכן, קרב זה הוא ללא ספק קרב אולטימטיבי. מה גם שמדובר בשני מתאבקים ברמה גבוהה מאוד, אז הרגנו 2 ציפורים במכה אחת.
הימור שלנו למנצח: טריפל H. למה? כי אמנם בשנות ה-70 וה-80 הפייסים היו כל יכולים, אבל בעידן שממנו מגיע טריפל H, אם אתה לא רע, אתה לא מצליח. וכן, כמובן כי הוא תמיד יכול לשלוף את חברו הפטיש, ואם זה לא עובד מילה אחת של סטפני לשופט והעניין סגור.
9. כריס ג'ריקו נגד רודי פייפר:
אם היה אי פעם פיוד בין השניים, הוא ללא ספק היה יכול להיות הפיוד עם הסגמנטים הכי מצחיקים בהיסטוריה. יש לנו כאן שני גאוני מיקרופון, שהם גאוני היאבקות לא קטנים, כל אחד בשיאו. הקרב עצמו ככל הנראה יהיה מלא רמאויות, מכות מלוכלכות אבל גם הרבה היאבקות קלאסית איכותית. השניים האלה יכולים לעשות באמת הכל.
הימור שלנו למנצח: כריס ג'ריקו, ולו בגלל שהוא פשוט מגוון הרבה יותר.
8. ריי מיסטריו נגד שלטון בנג'מין נגד האקושי:
אם אתה מתכנן לשבץ קרב שבו הצופים לא יוכלו להרשות לעצמם ללכת לשירותים אפילו לחצי שניה, זה הקרב הזה. יש לנו כאן את ריי שהוא אולי הקרוז'ר ווייט הטוב ביותר בכל הזמנים, שלטון בנג'מין שהוא האתלט הטהור הגדול ביותר בכל הזמנים, ואת האקושי, המתאבק היפני משנות ה-90 שבזמנו היה המתאבק היפני הטוב ביותר, קמיקזה אמיתי. בכלל, אם נוסיף סטיפולציה כמו סולם, או TLC, הקרב הזה סביר להניח יהיה אחד הטובים ביותר בכל הזמנים. רק המחשבה על מה יכול לקרות בקרב כזה גורמת לך להתפרע עם הדמיון. כמובן שמומלץ לעשות קרב כזה באולם פתוח, כי לגבהים שהשלושה מסוגלים להגיע אין גבול של ממש.
הימור שלנו למנצח: ריי מיסטריו. כי בקרב כזה רמאיות פשוט לא משחקות תפקיד.
7. AJ סטיילס נגד רוב ואן דאם:
נמשיך בסגנון ההארדקור. הקרב הזה לשם שינוי, מאוד יכול להיות שיתרחש בעתיד, אולי בזירה המשושה של TNA. תהיו בטוחים שהקרב הזה יהיה מפוצץ בספוטים, עם הרבה דם וגם לא מעט רגעי היאבקות קלאסית במיטבה. אם TNA אכן יצליחו לשים את ידם על RVD, קרב שלו מול AJ יהיה רק עניין של זמן.
הימור שלנו למנצח: ללא הכרעה. אבל אם ממש חייבים, אז RVD.
6. כריס בנואה נגד דיינמיט קיד:
במעבר חד, אנחנו מגיעים לפנטז על קרב שאם היה מתרחש, הוא בטח היה קרב בהכנעה, שכל רגע ממנו יהיה תאווה לעיניים. דיינמיט קיד ההוא האליל של כריס בנואה. בנואה הודה שכאשר עשה את צעדיו הראשונים העולם ההיאבקות הוא השתדל לחקות את דיינמיט. נגלה לכם סוד, שהשניים אכן נלחמו בזירה אי שם בסוף שנות ה-80, אך זה היה ג'וב מהיר מאוד של בנואה לקיד. אז זה כמובן לא נחשב.
הימור שלנו למנצח: דיינמיט קיד. ברוב המקרים התלמיד לא יתעלה על המורה.
5. ג'ון סינה נגד דה רוק:
שני מלכי הכריזמה הבלתי מעורערים, אחד בתחילת שנות ה-2000 והשני בתקופה הנוכחית. פיוד בין השניים סביר להניח שהיה נרשם בהיסטוריה כאחד הפיודים הטובים ביותר בכל הזמנים. יש לנו כאן שני מתאבקים שפשוט לא יהיו מוכנים שלא לומר את המילה האחרונה, וגם בזירה השניים די מזכירים זה את זה. בקרב בין השניים אמנם לא נראה התעופפויות או תרגילי כניעה מיומנים, אבל מה שכן נראה זה המון פסיכולוגיה וקהל שלא יידע באיזה צד להיות.
הימור שלנו למנצח: דה רוק. כי הרי הפיפלז אלבו אמור להיות יותר "כואב" מפייב נאקל שאפל...
4. ג'ון סינה נגד האלק הוגאן:
נמשיך עם סינה, הפעם בכובע של "האלק הוגאן של שנות ה-2000", נגד האלק הוגאן בכבודו ובעצמו. שני מתאבקים שהם חלומו הרטוב של וינס מקמהן, שני מקבלי הפוש העצום ביותר כל אחד בזמנו, שני מוכרי המרצ'נדייז הגדולים בהיסטוריה, דברנים לא קטנים, מתאבקים בינוניים פלוס אמנם, אבל קרב בין השניים זה קרב שאף אוהד היאבקות בידורית לא ירשה לעצמו לפספס.
הימור שלנו למנצח: הוגאן. יש גבול לכל תעלול, סינה...
3. אדי גררו נגד שון מייקלס:
למרבה הצער, זה קרב שהיה צריך, אמור וחייב להתקיים אך עקב מותו של אדי אנחנו לא נזכה לראות אותו. אם תרצו תסתכלו על זה מבחינת פיוד, אם תרצו תסתכלו על זה רק כקרב בודד. אם אדי גררו היה מתמודד נגד שון מייקלס אנחנו היינו מקבלים חבילת היאבקות מושלמת, כי שניהם מתאבקים מושלמים. היינו מקבלים את הבידור המושלם.
הימור שלנו למנצח: אדי גררו. לא, לא כי הוא הלך לעולמו, אלא כי הוא תמיד יכול לקחת כיסא, למסור אותו למייקלס, להשתטח ולנצח בפסילה. אלא מה?
2. סטיב אוסטין נגד האלק הוגאן:
פרט לשנאה בין ברט הארט ושון מייקלס, זו השנאה הכי גדולה בהיסטוריה של ההיאבקות. בזמן שהשנאה של מייקלס והארט הייתה עלילתית רוב הזמן, השנאה בין שני אלו היא שנאה מציאותית ויוקדת. כשסטיב אוסטין נשאל מדוע ויתר על שערו הבלונדיני לטובת ראש קירח, הוא ענה שהוא התחיל לאט לאט להקריח גם ככה, ואם לא קרחת שלמה הוא היה נראה בדיוק כמו האלק הוגאן, והוא לא יכול להרשות לעצמו דבר כזה. לעומת זאת, הוגאן הביע כעסו על אוסטין כאשר האחרון הציג את ברט הארט להיכל התהילה בתור "הטוב ביותר אי פעם", בנוכחותו של הוגאן.
וינס מקמהן כבר תכנן מזמן קרב בין השניים, אך שניהם סירבו בתוקף. סביר להניח שאם הקרב הזה היה יוצא אל הפועל הוא היה חורג מגבול הסטוריליין. איפה שיש שנאה יש דם, איפה שיש דם יש קרב ענק. ברוב המקרים.
הימור שלנו למנצח: סטיב אוסטין. למה? כי אם זה יתדרדר לקרב אמיתי, אוסטין לוקח כל אחד. בטח שאת הוגאן.
1. ברט הארט נגד קורט אנגל:
ברוכים הבאים לחלום הרטוב של כל אוהד היאבקות. יש לנו כאן את שני המתאבקים הטכניים הטובים ביותר בכל הזמנים. האחד פטריוט קנדי בלתי נלאה, השני זוכה מדליית זהב אולימפית עבור ארה"ב. האחד הוא רוצח שכיר והשני הוא מכונת היאבקות. שניהם מעולם לא נכנעו בקרב רשמי. שניהם נחשבים לגאוני היאבקות. שניהם נתנו את דמם, גופם, איבריהם ומשפחותיהם עבור הדבר שהם עושים הכי טוב. זה קרב שהיה צריך לקרות, אך לא קרה, והסיבות מדוע ידועות לכל. (בין הנאשמים נמצאים וינס מקמהן, ביל גולדברג והצוואר של קורט אנגל).
קרב בין קורט אנגל לברט הארט יהיה ללא ספק הקרב הטוב ביותר בכל הזמנים. נקודה.
הימור שלנו למנצח: אתם מכירים מישהו שמוכן להמר על תוצאה בקרב הזה?
TOP 10: המנג'רים
המנג'רים, או "מנהלי המתאבקים" אם תרצו, מאז ומתמיד שימשו כדמויות מפתח בעולם ההיאבקות. אנו מביאים לכם את עשרת המנג'רים הטובים ביותר אי פעם.
כתבה זו הייתה צריכה לעלות השבוע בכל מקרה, אך רצה הגורל והלכה מאיתנו אחת המנג'ריות והדמויות האהובות ביותר בעולם ההיאבקות, שרי מרטל. מיקומה הגבוה של שרי במצעד זה אינו קשור למותה, שכן המצעד נכתב הרבה לפני מותה.
אם כן, מהו המנג'ר? המתאבק האגדי בוב באקלנד אמר בעבר שאם מאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה חזקה, אז ברור שמאחורי כל מתאבק מצליח חייב לעמוד מנג'ר תככן ומקושר. דמותו של המנג'ר הייתה דמות משמעותית ביותר בעיקר במהלך שנות ה-80 וה-90. המנג'ר היה הפה, העיניים והאוזניים של המתאבק בתוך ומחוץ לזירה, דאג לאינטרסים שלו, אך כמו שראינו לא מעט פעמים לאורך השנים, בשניה שהעניינים לא הלכו כרצונם, הם לא היססו לתקוע סכין בגב המתאבק שלהם, ואותו דבר קרה בכיוון ההפוך גם כן.
כיום דמותו של המנג'ר היא לא דומיננטית כמו בעבר, בעיקר כי דור המתאבקים הנוכחי הוא מאוד כריזמטי, ואין צורך המנג'ר שיקח מאור הזרקורים של המתאבק עצמו, וחבל שכך.
אם כן, קבלו את עשרת הגדולים:
10. פול בר:
אווווו, יייס...! כולנו מכירים את פול בר בתור המנג'ר בעל הקול הגבוה והמפחיד של אנדרטייקר. אולי תהיו מופתעים, אך אנדרטייקר הוא לא הדמות היחידה שבר ניהל. בין המתאבקים הבולטים שהיו תחת כנפיו היו סטיב אוסטין בתחילת רכו, לקס לוגר, אולטימט ווריור וריק רוד. בתקופה שזכורה לנו יותר הוא ניהל גם את מנקיינד וקיין לאחר שבגד באנדרטייקר. אך כאמור, מה שהפך את בר נמוך הקומה למנג'ר דומיננטי זה התקופה הארוכה שלו עם אנדטייקר. הוא אמנם לא הביא את טייקר להיאבקות כמו שהרבה חושבים (טד דיביאסי עשה זאת), אך תרם רבות להפיכתו לאגדה שהוא היום. הפרומואים המפחידים בבתי הקברות, הליכתו לזירה שהובילה את אנרטייקר לזירה, החזקת הכד רב העוצמה, כל אלו הפכו את פול בר למנג'ר חשוב וזכור עד היום.
9. טד דיביאסי:
דיביאסי היה מתאבק גדול, היל טוב מאוד ומנג'ר מצויין. היה לו את הגימיק המושלם ששימש אותו למנג'ר המיליונר והכל יכול שיכול לקנות כל אחד. שיא פעילותו כמנג'ר הייתה בשנות ה-90, אז קנה דיביאסי את שירותיהם של מתאבקים כמו טאטנקה, ניקולאי וולקוף, וכמובן זכורה לנו ביותר העלילה בה טען דיביאסי שהוא השתלט על נשמתו של אנדרטייקר ושלט עליו בזכות כסף.
דיביאסי היה הכל בשביל המתאבקים, הוא היה תמיד אומר את המילה האחרונה, תמיד מחפש את הדרך היעילה, ומיד עם הצחוק המתגלגל והמרושע.
8. קפטן לו אלבנו:
לקפטן לו אלבנו הייתה אישיות שהפכה את עולם ההיאבקות לנחלת כל העולם. היה לו לוק מיוחד במינו, הגבר המבוגר עם הקוקו בזקן והחולצות מהוואי. אלבנו ניהל בהצלחה רבה כל מתאבק שעבד איתו- איוון וניקולאי וולקוף, דון מוראסו, ג'ימי סנוקה, קן פטרה, גרג ולנטיין, ג'ורג' "החיה" סטיל, אנדרה הענק, פאביולס מולה והבריטיש בולדוגס. את ההצלחה הגדולה ביותר עשה אלבנו עם המתאבקים מסמואה, כאשר ניהל בהתחלה את אפה וסיקה הלא הם הוויילד סמואנס, ובהמשך את סאמו ופאטו, ההד שריקרז. היה מאוד מעניין אם היו מחזיקים אותו היום לנהל את אומאגה...
7. מיסטר פוג'י:
כשאומרים לכם לחשוב את מנג'ר כלשהו, אחד הראשונים שעולה לכם לראש זה מיסטר פוג'י. הזקן היפני ניהל בהצלחה רבה והביא שלל אליפויות והישגים למתאבקיו בינהם הזוג "דמולישן", אוריינט אקספרס, קילר קאהן, ג'ורג' סטיל, ובוב אורטון ג'וניור. כמובן שההצלחה הגדולה ביותר של פוג'י הייתה יוקוזונה, (ומאוחר יותר גם אואן הארט) אותו הוביל לזכיה ב-2 אליפויות WWE. פוג'י לא פחד לחטוף מכה בשביל ניצחון של המתאבק שלו, ונהג לזרוק מלח לתוך עינהם של יריביו כמו שעשה ברסלמניה 9 לברט הארט.
6. ארנולד סקאלנד:
ארנולד סקאלנד נחזיק בהישג שאף מנג'ר אחר לא השיג. הוא ניהל את 2 המתאבקים אשר החזיקו באליפות המרכזית לתקופה הארוכה ביותר- ברונו סמרטינו, שהחזיק בתואר למשך 7 שנים (שיא שכנראה לא יישבר לעולם) ומאוחר יותר בוב באקלנד שהחזיק בתואר 5 שנים.
תקופת שלטונו הארוכה של באקלנד הסתיימה באופן שערורייתי, לאחר שסקאלנד זרק מגבת לבנה לזירה בזמן שבאקלנד היה תחת אחיזתו של האיירון שיק, הקאמל קלאץ' למשך יותר מ-10 דקות! המגבת הלבנה פירושה כניעה, והשופט הפסיק את הקרב מייד וכך התואר עבר לידיו של השיק. מאז באקלנד מגיע לזירה עם מגבת לבנה סביב ראשו, וסקאלנד, עם או בלי האירוע, עדיין ייזכר כאחד הגדולים אי פעם.
5. מיס אליזבת':
ליז ז"ל הייתה התגלמות היופי, הקלאסה, והעדינות של אישה בעולם ההיאבקות ובכלל. היא הייתה נאמנה ביותר למתאבקים איתם עבדה. ליז אמנם לא הייתה דברנית גדולה כמו יתר עמיתיה, וגם לא הרבתה להתערב בקרבות יותר מדי, אך רק נוכחותה המרשימה בפינתו של המתאבק שלו, החיוך הביישן, המראה העדין- רק אלו הפכו אותה לנאהבת יותר ויותר, ולמנג'רית מצליחה יותר ויותר. רבים מאמינים שללא אליזבת' רנדי סאבאג' אותו ניהלה לא היה זוכה לפופולריות העצומה לא זכה. כשרנדי התייחס לליז בצורה רעה, האוהדים שנאו אותו, וכנ"ל ההיפך. הפופולריות של סאבאג' הייתה במידה רבה בידיה של ליז.
4. ג'ים קורנט:
ג'ים קורנט הוא המנג'ר האולטימטיבי של שנות ה-90. דברן מהרמה המשובחת ביותר, מראה לקקני של מנג'ר תככן ותחמן, עם חליפת הפוליאסטר ורקטת הטניס ששימשה אותו להרבה יותר מרק אביזר. קורנט קידם בקצב מסחרר את כל המתאבקים איתם עבד: מידנייט אקספרס, יוקוזונה, אואן הארט, שיין דאגלס, ג'ף ג'ארט, ויידר, בריטיש בולדוג, ביג בוס מן ורבים אחרים. כולם נהנו מאופי הבלתי מתפשר של קורנט. קורנט הרבה להתערב בקרבות ולהביא במו ידיו נצחונות והישגים למתאבקיו.
3. ג'ימי הארט:
קבלו את המנג'ר הצבעוני ביותר אי פעם, תרתי משמע. "הפה של הדרום" קראו לו, ולא סתם. לג'ימי הארט היה את הכל. חליפות צבעוניות, משקפי שמש שתמיד יהיו באופנה, וכמובן הקול הצווחני שצווח עוד יותר דרך המגאפון שלו. בין אם אהבתם אותו או שנאתם אותו, אי אפשר להתעלם ממנו. הארט ניהל שורה ארוכה של מתאבקים ובינהם הארט פאונדיישן, סופרסטאר בילי גראהם, קינג קונג באנדי, ריק פלייר, טרי פאנק, ביג שואו בימי WCW, קמאלה, ג'רי לולר, לקס לוגר, מאני אינק, ביג בוס מן, ברוטוס ביפקייק, רנדי סאבאג', וריק רוד אבל ההצלחה הגדולה ביותר הייתה עם הנסטי בויז וכמובן איך לא, עם האלק הוגאן.
2. שרי מרטל:
סנסיישונל, סיסטר, קווין... שרי. כאמור, שרי יחד עם אליזבת' הניפו את הדגל הנשי בעולם ההיאבקות. אך שרי הייתה כל מה שאליזבת' לא: פרובוקטיבית, רעשנית, דברנית גדולה, לא בחלה בשום אמצעי לטוהת הניצחון. לשרי הייתה גישה שהקדימה את זמנה והיא הדהימה כל פעם מחדש. כמו תרומתה של ליז לסאבאג', כך תרומתה של שרי לשון מייקלס. ממש לא בטוח אם מייקלס היה פופולרי כל כך בתחילת הקריירה שלו אילולא שרי. פרט למייקלס שרי ניהלה את טד דיביאסי, שיין דאגלס, ריק פלייר, הארלם היט, טרי פאנק, הונקי טונק מן, ג'ייק רוברטס ואפילו גנבה לליז את רנדי סאבאג' לתקופה מסויימת.
שרי נבחרה ב-2006 להיכל התהילה של ה-WWE. כיום אנחנו יכולים לראות מנג'ריות שהולכות בדרך ששרי סללה, אך ספק אם מישהי מהן או מישהי אי פעם תוכל להתעלות עליה.
1. בובי "המוח" הינן:
"תקשיב לי, ותגיע לפסגה. לא תקשיב לי, תגמור עם כלום". כמה שהמשפט הזה היה נכון לגבי בובי הינן. לא סתם קראו לו "המוח". הינן הוא המנג'ר החכם ביותר, התככן ביותר, התחמן ביותר, האמיץ ביותר, הפיקח ביותר, הערמומי ביותר... כל מה שתרצו במנג'ר- ביותר! כל מתאבק ומתאבק שנפל לטיפולו של הינן אכן הגיע לטופ, ובזה מנג'ר נמדד ולכן הינן הוא הטוב ביותר. אנדרה הענק, ריק פלייר, מיסטר פרפקט, קינג קונג באנדי, ג'סי ונטורה, הארלי רייס, ריק רוד, לקס לוגר- כולם נהנו מהדרכתו של הינן, כולם הגיעו לטופ
TOP 10: רגעי ההלם
ענף ההיאבקות סיפק לנו אינספור רגעים בלתי נשכחים. הפעם נתמקד בעשרת הרגעים שהגיעו בהפתעה מוחלטת, ממש משום מקום, ועיצבו את הענף למה שהוא היום.
אחד הדברים העיקריים שגורם לצופה להתמכר לסדרה או תכנית מסויימת, זה אלמנט ההפתעה. מי מבינינו לא יושב בכסיסת ציפורניים ומחכה בכליון עיניים לרגע המפתיע מכל, שאף אחד לא צפה, לא חזה ולא תיאר לעצמו שהוא יכול לקרות?
כאוהדי היאבקות בידורית אנחנו יכולים להנות משני העולמות- הכיף שבצפיה בספורט תחרותי, אך בעיקר הדרמה הבלתי נגמרת שהענף הזה מספק.
כמובן שלבחור רק 10 רגעים כאלו זו משימה לא פשוטה. רגעים שלא נכנסו לעשיריה אך ללא ספק סיפקו לנו הלם גדול היו רגעים כמו חזרתו המפתיעה של האולטימט ווריור ברסלמניה 8 כשהציל את האלק הוגאן מידיהם של סיד ופאפא שאנגו, הבגידה הבלתי נשכחת של שון מייקלס בחברו ושותפו מרטי ג'נטי, הדחת אנדרטייקר בידיו של יד ימינו מייבן מהרויאל ראמבל, ויותר לאחרונה ניצחונו של אדג' על ג'ון סינה בניו יירז רבולושן 2006, כשהגיע משום מקום ופדה את מזוודתו.
אנו גאים להציג בפניכם את 10 הרגעים והדרמות הגדולות ביותר בהיסטוריה:
10. ECW מצטרפת ל-WWF:
היה זה פרק רגיל נוסף של RAW בתקופת האיחוד עם WCW. לאנס סטורם ומייק אוסום ז"ל ייצגו את WCW בקרב מול קיין וכריס ג'ריקו שייצגו את WWF. לפתע שני אלמונים הגיעו לזירה ותקפו את קיין וג'ריקו. כמה דקות מאוחר יותר התברר שהשניים היו רוב ואן דאם וטומי דרימר מ-ECW! מאוחר יותר הגיע פול היימן לזירה והכריז על לידתה מחדש של ECW. הקהל ההמום השתולל בקריאות "אי סי דאב", וכך בעצם השלים סופית מקמהן את ההשתלטות על עולם ההיאבקות הבידורית.
9. סקוט הול מגיע לנייטרו של WCW:
באמצע קרב רגיל לחלוטין, בלי שום התראה ושם ספויילר שפורסם באף אתר אינטרנט, הגיע לפתע סקוט הול המוכר כ"רייזר רמון" של ה-WWF, ופנה לקהל ההמום באולם. הול פשוט הכריז שהוא וחבריו החליטו להשתלט על WCW ושאף אחד לא יכול לעצור אותם. חלק מהאוהדים אפילו הטילו ספק שמדובר בחלק מהתכנית הודות לביצוע המשכנע של הול. זו הייתה ההתחלה של השתלטות ה-NWO על WCW.
8. קורט אנגל עובר ל-TNA:
אוקיי, נא להרים ידיים כל מי שראה את זה בא. אף אחד? מצויין, כי באמת אף אחד לא ראה את זה בא.
נכון, כולם ידעו שמהרגע שאנגל שוחרר מה-WWE אז TNA זו אופציה, אבל מי דמיין לעצמו שזה אכן יקרה, ובמהירות הבזק שזה באמת קרה? הרי אנגל הכריז שהוא יקח פסק זמן ארוך ביותר מהיאבקות כדי להחלים מאינספור פציעותיו בצוואר ולהקדיש את מלוא הזמן למשפחתו, אז מה פתאום חוזה חדש עכשיו? עכשיו אנו יודעים שבדיעבד זו אולי לא הייתה החלטה נבונה כל כך, אך זה לא הופך אותה לפחות מפתיעה.
7. לקס לוגר מגיע לנייטרו של WCW:
לקס לוגר הפך לאחד הכוכבים הגדולים ביותר של ה-WWF באותה תקופה. נתנו לו שם פוש ענקי, חוזה שמן, מעמד של מיין איבנטר ופייס אולטימטיבי. ואז, ללא שום אזהרה מראש, בנובמבר 1995 הופיע פתאום לוגר בנייטרו. כנראה שסעיפון קטן בחוזה שלו עם וינס איפשר לו להשתחרר, ובשניה שהסעיפון הזה נכנס הוא לא היסס, עזב את המעמד שהיה לו ב-WWF והלך לכסף הגדול של טד טרנר.
6. וינס מקמהן קונה את WCW:
מי לעזאזל חשב שוינס מקמהן יצליח לקנות משהו מהמולטי מיליארדר טד טרנר? WCW הייתה המתחרה היחידה של ה-WWF, וכמעט גרמה לה לפשיטת רגל. אך WCW התמוטטה באותה מהירות שבה היא המריאה, ומקמהן זינק על ההזדמנות.
האופן שבו הקנייה התרחשה היה מוזר ביותר והיכה גלי הלם. אתרי האינטרנט של 2 החברות הודיעו את אותה הודעה, אך הופעתו של וינס מקמהן בכבודו ובעצמו יחד עם בנו שיין בנייטרו הייתה מחזה שאנשים לא יכלו להאמין למראה עינם. מהלך זה סיים סופית את מלחמת ימי שני, וסימל את תחילת השתלטותם של משפחת מקמהן על הענף.
5. מותו של אואן הארט:
הטרגדיה הזו התרחשה בשידור חי, מה שהפך את הסיפור הזה לעצוב עוד יותר. אואן, בגימיק הבלו בלייזר, היה אמור להיכנס לזירה באמצעות כבל שנמתח מתקרת האולם. כאשר החל את הירידה, הכבל פשוט נקרע ואואן צנח אל מותו מגובה של 20 מטרים, הישר לתוך עמוד הזירה. עד היום איננו יודעים מה בדיוק השתבש שם, אך אנו יודעים שב-23 במאי 1999 עולם ההיאבקות איבד את אחד המתאבקים הגדולים שהיו אי פעם, בדרך הכי מפתיעה וכואבת שאפשר.
4. האלק הוגאן מצטרף ל-NWO:
במשך שנים רבות הסתובבו שמועות על כך שהאלק הוגאן עומד להפוך להיל. אך הדבר לא קרה כנראה כתוצאה מחשש לפגוע בגימיק האולטימטיבי ובמעמד האליל שאליו הגיע הוגאן. אבל הכל השתנה באירוע "חגיגת החוף" של WCW ב-1996. בזירה היו סקוט הול וקווין נאש מה-NWO, תקפו בברוטליות את רנדי סאבאג'. לפתע הגיע הוגאן, בתלבושתו הצהובה-אדומה הידועה לכל. נאש והול מייד ברחו מהזירה, והוגאן זיעזע את העולם עם 2 לג דרופ על סאבאג'. הקהל היה בהלם מוחלט, וכשהשלושה נטלו את המיקרופון הקהל זרק לזירה מכל הבא ליד, כולל כוס שתיה שפגע ישר בראשו של הוגאן. מאותו הרגע הוגאן הכריז על מותה של ההאלקמניה, החל ללבוש שחור, גידל זקן שחור סביב שפמו הבלונדיני המחומצן, ויותר מאוחר שינה את שמו ל"הוליווד הוגאן". אמנם הפיכתו של הוגאן להיל הייתה מהלך מסוכן מאוד, אך התבררה כגאונית, וכאחת המפתיעות בהיסטוריה.
3. מותו של אדי גררו:
אף פעם אי אפשר לחזות מוות. לכן הוא תמיד מפתיע, תמיד מגיע בזמן הכי לא צפוי. אמנם כולם ידעו על בעיות הבריאות של אדי, אך עצם היותו נקי מסמים וממריצים אחרים במשך תקופה ארוכה מאוד, הנושא נדחק לשוליים. העולם התעורר בבוקר של ה-13 בנובמבר 2005 לבוקר של הלם ועצב בלתי נגמר. אדי גררו נמצא מת במלון רגעים אחרי שצחצח שיניים, בבוקר שבו היה מתוכנן להפוך לאלוף העולם במשקל כבד. לצערנו מוות והיאבקות אחרונה הולכים ביחד, אך מותו של אדי היה יוצא מן הכלל מכיוון שהוא עדיין היה מתאבק פעיל, בדרגת מיין איבנט, אולי בשיא של הקריירה שלו.
2. סטיב אוסטין מוכר את נשמתו לשטן ומתאחד עם וינס מקמהן:
אם הייתם שואלים על אוהד היאבקות מתי לדעתו יקרה מצב שבו סטיב אוסטין ישתף פעולה עם וינס מקמהן סביר להניח שהייתם מקבלים תשובה בנוסח "אפילו לא כשהמשיח יגיע". כל מי שידע את מהותו של הפיוד בין השניים כמה שנים קודם לכן ידע שהשנאה בין השניים היא משהו בלתי ניתן לגישור. המהלך הבלתי יאומן, בלתי נתפס, בלתי הגיוני הזה קרה ברסלמניה 17 בשנת 1998. עד רסלמניה סטון קולד ניסה נואשות להחזיר לעצמו את אליפות ה-WWF מידיו של דה רוק, אך ללא הצלחה. ברסלמניה לסטון קולד נמאס. לקח כיסא שמקמהן נתן לו והכה שוב ושוב את רוק עד שלא יכל להיחלץ מספירת ה-3. אחרי הקרב קרה הבלתי יאומן, כאשר אוסטין לחץ את ידו של מקמהן ושניהם שתו לחיים את הבירה המפורסמת שאוסטין כל כך אהב ומקמהן כל כך תיעב.
1. הדפיקה ממונטריאול:
הרגע הזה מוטט לגמרי את גבולות הבידור לעומת המציאות. זהו הרגע ששינה את פני הענף לנצח. זהו הרגע השערורייתי ביותר בתולדות הענף, ומה שהופך אותו לרגע המפתיע והדרמטי ביותר הוא העובדה שרק מאוחר יותר המהות של המעשים החלו לחלחל, והמשמעות של המעשים קוצרים פירות עד היום. הסיפור הזה נבחר לרגע המפתיע והדרמטי ביותר מכולם מהסיבה הפשוטה שכאשר אתן חושבים על הלם ושערוריה, זה המקרה הראשון שעולה לראש.
את הסיפור כבר כמעט כולם מכירים. ברט הארט עמד לעזוב את ה-WWF לטובת חוזה ענק ב-WCW, אך עדיין היה אלוף ה-WWF. ברט התבקש ע"י וינס מקמהן להפסיד את התואר אך סירב לעשות זאת על אדמת ארצו קנדה, או לשון יריבו השנוא. לבסוף הוחלט על סיום בפסילה ושהתואר יימסר לידיו של מקמהן ע"י ברט ביום למחרת ב-RAW. מקמהן קיבל רגליים קרות, במהלך הקרב הגיע לזירה בעצמו והורה לשופט ארל הבנר לסיים את הקרב כביכול כי ברט הארט נכנע לאחיזת השארפשוטר שהפעיל עליו מייקלס, דבר שלא היה ולא נברא, ונתן את יריית הפתיחה לאינספור גרסאות שכביכול מספרות את מה שקרה שם. מלבד העובדה שהיה זה רגע שהיכה את כולם בהלם, האירוע הזה סימל את היוולדות דמותו של מר מקמהן, את תחילת תקופת האטיטוד המפורסמת, והודות למקרה זה ה-WWF התחיל לקבל מומנטום במלחמת ימי שני.
יש המשך :]
ציטוט ההודעה
Chairman Of The WWA
