פזמון:
מרוב בושה אני נחנק,
מרוב בושה ליבי נשחק.
אני כל כך אוהב אותך,
את נראית כמו מלאך.
אך אצלי עוד בלב,
מרוב בושה הוא כבר כואב.
לך מגיע מישהו טוב,
שידע איך אותך לאהוב.
כשאני מתקרב ומביט בעינייך,
חושב אני איך להתקרב לשפתייך.
חושב איך להריח את חום גופך,
וכיצד אוכל לראות את יופי נשמתך.
אני חולה, חולה מאהבה,
חולה עלייך, נשמה.
צריך אותך כמו מים לפרח,
כמו אוויר לנשימה.
אך הבושה עוצרת בעדי,
ואני שוב נשארתי לבדי.
עד מתי זה כבר ימשך,
אני מוכן למות כדי להיות לצידך.
פזמון:
מרוב בושה אני נחנק,
מרוב בושה ליבי נשחק.
אני כל כך אוהב אותך,
את נראית כמו מלאך.
אך אצלי עוד בלב,
מרוב בושה הוא כבר כואב.
לך מגיע מישהו טוב,
שידע איך אותך לאהוב.
אני מוכן להגיע עד לשמיים,
לעבור גם באש וגם במים.
רק בשביל לראות אותך,
את היפה שלי, את המלאך.
את מושלמת כמו באגדות,
יפה כמוך לא יכולה להיות.
רוצה אותך תמיד איתי,
שלעולם תישארי לצידי.
אך הבושה עוצרת בעדי,
ואני שוב נשארתי לבדי.
עד מתי זה כבר ימשך,
אני מוכן למות כדי להיות לצידך.
פזמון: 2X
מרוב בושה אני נחנק,
מרוב בושה ליבי נשחק.
אני כל כך אוהב אותך,
את נראית כמו מלאך.
אך אצלי עוד בלב,
מרוב בושה הוא כבר כואב.
לך מגיע מישהו טוב,
שידע איך אותך לאהוב.
לפני שבוע החלטתי שאני עוסק בתחום השירה.. בגלל שבזמן האחרון עוברים עליי תקופות לא קלות בכלל.. ואני מוציא את כל מה שיש לי בפנים על המקלדת..
מה אתם אומרים? כדאי לי לעסוק בכתיבת שירים?








ציטוט ההודעה



