"חכמה בגויים תאמין, תורה בגויים אל תאמין" (איכא רבתי, ב)
אין פורום פילוסופיא אז החלטתי לפתוח פה. אסור לשכוח שגם בגויים יש חכמה, וסאן טסו (או סון דזה) היה מצביא סיני ממחוז ווּ שחי כנראה בסוף המאה השישית לפנס"ה, ז"א בערך בתקופתו של הפילוסוף קונג פו דזה (הנודע בשם "קונפוציוס" במערב) וכנראה בתקופת המלך דריוש. לפי מסורתם הוא כתב את החיבור הצבאי "אמנות המלחמה", המחולק לשלוש עשר חלקים, כשכל חלק מוקדש לבחינת לוחמה אחת.
רבות מאסטרטגיות הלחימה שלו מיושמות אף היום, גם בצה"ל. למשל, הוא מגדיר סולם עדיפויות לפעילות צבאית על פי היחס בין מוחלטות ההכרעה המושגת לבין מהירות ועלות השגתה: "הטוב ביותר במלחמה הוא להכריע את האוייב ללא כל קרב, שני בטיבו הוא סיכול האסטרטגיה של האויב, שלישי הוא לכרות בריתות נגדו, רביעי הוא להתעמת אתו בשדה הקרב, והגרוע ביותר הוא להטיל עליו מצור".
סון דזה עמד על התופעה הזאת והזהיר ממה שהוא רואה כסיבתה - השאיפה של שליטים ושל מפקדים צבאיים לזכות בתהילה ולהחשב לגיבורים. סון דזה קורא למפקדים הצבאיים "לפעול בצורה שאינה מביאה כל כבוד או תהילה" ולהקדיש זמן ומשאבים להתכוננות באמצעות איסוף מודיעין, למידת השטח והאויב, והכנת האנשים מבחינה פיזית ומנטלית כנדרש. "דע את האויב, ודע את עצמך", הוא כותב, "ולא תצטרך לחשוש מתוצאותיהם של אפילו מאה קרבות". הוא גם מזהיר מפני ציות עיוור להוראותיהם של שליטים שאינם מבינים די בעניני מלחמה וקובע כי "יש פקודות שאסור למלא".
החכמה שבספר אינה מיועדת אך ורק לתחום הצבאי, שכן אפילו אנשי עסקים מצאו את דברי המצביא יעילות ביותר. למרות שאין לי מידע על הגירסא למטה, וכן איני יודע אם אכן הדברים נכתבו על ידי סאן טסו או על ידי אנשים אחרים אחריו, ואין זה גם משנה. מסורתם אומרת כי עצם הלימוד הגיע ממנו.
תורתו יכולה להיראות כיעילה ביותר גם בזמיננו ומצבינו, שאפשר ליישם אותה כנגד אוייבינו, הן במישור הגשמי והן במישור הרוחני.




