[מידע] מהי בכלל גלישת גלים? הכול בפנים
גלישת גלים הוא ספורט ופעילות פנאי פופולרית המתבצעת באמצעות גלשן. הגולש עומד על גלשן, הנושא אותו על פני גל שנשבר.
גלישת הגלים מתבצעת באמצעות גלשני גלים ייעודים אשר מחולקים למספר קטגוריות:העדויות המוקדמות ביותר לגלישה הם באיים הפולינזים.
- גלשנים קלאסים - הסוג הנפוץ ביותר. גלשן קטן בעל יכולת תמרון גבוהה.
- גלשני פאן (Fun-Board) - בעלי יותר נפח וציפה ולפיכך קלים לגלישה ומתאימים לשלבי הלימוד המוקדמים.
- גלשנים ארוכים (Long-Board) - בשל גודלם, קשים יותר לתמרון. מאידך, כושר הציפה הגבוה של גלשנים אלו מעמיד לרשות הגולש מגוון רחב יותר של אפשרויות.
תולדות הגלישה בישראל
הגלישה החלה דרכה בישראל באמצע שנות ה-50 של המאה ה-20, כאשר ד"ר דוריין פסקוביץ, יהודי ממוצא אמריקאי, הגיע ארצה לחופשה כשבידיו גלשנים ובלבו תקווה להקים נבחרת גלישה שתייצג את ישראל באליפות העולם . דוריין מצא לעצמו מצילים בחופי ת"א (שמאי קנצפולסקי ושאול זינר) ולימד אותם את יסודות הגלישה. לאחר מכן חזר לארצות הברית ושמר איתם על קשר טלפוני. הענף התפתח במשך השנים ונוספו אליו עוד גולשים. המציל שמאי קנצפולסקי הידוע בכינויו 'טופסי' היה משכיר גלשנים בחופים. לאחר שנים של השכרת גלשנים החל 'טופסי' לייצר גלשנים ובשלב זה נוצר הגלשן הראשון בארץ ישראל. שינוי זה היה משמעותי והיווה התחלה של תקופה חדשה. כעת לא היה צורך לנסוע לחו"ל על מנת להביא גלשן. בשנות ה-80 סצנת הגלישה בישראל הייתה בשיאה. אנשים רבים החלו לגלוש, אופנות גלישה התפתחו, בראשן אופנת הגלישה 'גזוז-סאן-שיין', ומוזיקת גלישה נעשתה פופולרית. לקראת שנות ה-90 ענף הגלישה בישראל החל לדעוך וזאת עקב מספר שנות "שחיין" בגלים, ולאחר סגירתה של חברת הביגוד 'גזוז-סאן-שיין' בשל נסיגה מ"אופנת הגולשים" בארץ ובעולם. בסוף שנות ה-90 קיבל הענף דחיפה בזכות שנה מבורכת בגלים והחזיר את הגולשים לים. כיום ענף הגלישה בישראל הולך וגדל. מספר הגולשים בישראל מוערך כיום בכ-40 אלף גולשים ובכל שנה גדל מספר זה. ארגון הגלישה הישראלי הוא ISA - Israel Surfing Association. תחרויות נערכות בחופים השונים בזמן גלים לאורך השנה כולה, ובחסות חברות הגלישה המובילות בארץ. התחרויות נערכות בקטגוריות: ילדים, נוער, בוגרים, נשים וסיניורס.
תחרויות גלישה
למרות שגלישת גלים אינה ספורט אולימפי, קיימות עבורה מסגרות תחרות רבות. בכל אזור בו הספורט קיים ישנן מסגרות מקומיות (אזוריות וארציות) וטובי הגולשים מהמסגרות הללו יכולים להשתתף, בהימצא מקור שיממן זאת עבורם, בסבבי התחרות בינלאומיים. מקורות המימון לפעילויות כאלו הם רובם ככולם חברות של מותגי גלישה (ציוד ואופנה).
ה-ASP הוא הארגון הבינלאומי לתחרויות גלישה. ארגון זה מפעיל מדי שנה מספר סבבי תחרות, ובכל סבב מספר תחרויות לרמות דירוג שונות, הן בקטגורית גברים והן בנשים. הסבב בו מתחרים הגולשים בעלי הדירוג הגבוה ביותר הוא סבב ה-WCT - world championship tour. בסבב זה מתחרים מדי שנה 45 הגולשים הטובים ביותר מכל העולם. מדי שנה נערכות בסבב זה בין 10 ל-12 תחרויות שמתקימות בכל אזורי העולם. לא כל גולש יכול להיכנס לסבב ה-WCT אלא רק גולש שסיים באחד מן המקומות הראשונים בסבב ה-WQS - world qualifying tour.
התחרויות מתבצעות בפורמט דומה לתחרויות בענפי ספורט כגון התעמלות קרקע או מכשירים: הגולשים מדגימים את ביצועיהם בפרק זמן קצוב מראש וצוות שופטים מחלק להם ציונים ע"פ מספר כללים וקריטריונים.
יש הטוענים כי גלישה תחרותית סותרת במהותה את הווית הגלישה המקורית, מכיוון שהיא מכניסה ממדים של יעילות, תכנון והספק לספורט שבבסיסו אמור להיות חופשי, אינטואטיבי ורגוע ככל האפשר. מצדדת בטענה זו העובדה שאת קטעי הגלישה המרהיבים ביותר לרוב ניתן למצוא במקצים של גלישה חופשית.
קרדיט לויקיפדיה[:
ציטוט ההודעה
גלישת גלים
