[שיר] האישה

[Chnana10]

[FONT='Arial','sans-serif']האישה / חן ברמי[/FONT]

[FONT='Arial','sans-serif'][/FONT]

[FONT='Arial','sans-serif']רחוב בתל אביב, לילה, קר,
הכל אפלולי, רטוב ומר
חוץ ממנה, מי זאת?
אין שום סימן, שום אות
היא סתם אחת, עוברת,
לאט לאט ובשקט.
צעיף ארוך מונח על צווארה
כובע גרב לא משאיר אף שיערה,
כך בדממת הלילה בתוך השממה,
בשקט המרגיע שלפני הסערה.[/FONT]
[FONT='Arial','sans-serif']אך האם זה כך?
השקט הדק והרך?
או, לא ולא! כי אם שקט מלחיץ,
יותר מידי שקט, שלכל עבר מפיץ
את האופל, את הרוע ואת כל הזיכרונות,
היי, מה ההיא עושה שם, בבית הקברות?
היא מתקרבת לאט וברעד לעבר אחת המצבות
אולי היא בין כל הנשים הכואבות?
לא, זה לא יכול להיות, הרי תמיד הייתה בודדה!
מאז הגיע לכאן בפעם הראשונה.[/FONT]
[FONT='Arial','sans-serif']אך, הינה ראו, האישה מסתלקת.
מה היא חשה, על מה היא חושבת?
בבהלת פחד בבכי מר התפרצה,
ולאט כמו בסרטים על הרצפה נשכבה.
מה קורה כאן, מי היא? מה היא עושה?
עוד מעט ארבע, עוד בדיוק דקה.
עוד דקה אחת הכל יחלוף,
והשמש תחדור מכיוון הנוף.[/FONT]
[FONT='Arial','sans-serif']וההיא מתרוממת ומריחה את האור,
המטפס לו, המאיים לחדור.
בריצה היא חוזרת, לאותה הפינה
ממנה באה האישה המוזרה.
ואמנם זאת, מה הכתוב על המצבה?
את זאת לעולם לא אדע...[/FONT]
תגובות בונות??