מכפאנאת - 'הלחם' של פסח
אין לי מושג מה מקור השם של המתכון, אבל אני לא יכולה לדמיין פסח בלעדיו.
עד כדי כך, שלפני כמה שנים, טסתי עם חבורה של דודֶ'ס מהמשפחה שלי - טיול נשים בלבד - לתאילנד, בדיוק בערב פסח, וגם לטיסה לקחנו אתנו את המכפאנאת הללו.
לא יודעת איזה שד נכנס בי שעשיתי מין דבר כזה, לארגן טיסה בדיוק לליל הסדר.
זה היה חודשיים לאחר שהתגרשתי, וכנראה שהיה בי צורך 'לשבור את כל הכלים', לפרק, לנתץ, לסטות מכל מה שהיה מוכר ושגור עד אותו יום.
מילא אני, אבל איך הצלחתי לשכנע את חבורת הדודות שהצטרפה אלי, לטוס ביום כזה?
אני חושבת שפיתיתי אותן עם העובדה שככה לא יצטרכו לעשות עבודות פסח בבית, ולא יטרחו סביב ארוחת הסדר וכו'. וכך אכן היה. בשעה שכל עם ישראל שר 'מה נשתנה', אנחנו קנינו בשמים בדיוטי פרי.
טסנו לתאילנד עם החברה הירדנית, רויאל ג'ורדאניאן, דרך רבת עמון.
חצי השעה של הטיסה מלוד לשם עברה עלינו בצ'יק צ'אק, ושם היתה לנו המתנה של כארבע שעות עד לטיסה לבנגקוק.
עוד משעות אחר הצהריים, כשיצאנו בדרך לשדה התעופה, הכריזה אחת הדודות:
'הכנתי לכן מכאפאנאת, אל תדאגו, יהיה לנו אחלה לילה הסדר..' ובלוטת הרוק שלנו נכנסו לפעולה.
איך שהתארגנו קצת באולם ההמתנה בשדה התעופה של רבת עמון, אני כבר לא יכולתי להתאפק יותר.
'יאללה, אתי, תשלפי את המכפאנאת שלך!' הפצרתי בה.
והיא התחלחלה: 'כאן? השתגעת?'
מסביבנו, שייכים סעודים, ונשים מכוסות ברעלות. האולם צפוף, מלא אדם. גם ככה אנחנו מספיק מושכות תשומת לב, חמש נשים שמדברות בשפה לא אהובה.
'כן, כן, כאן. מה יש, אז איפה אם לא כאן? את רוצה להרעיב אותנו.. והנה תראי, גם כאן משמאלנו האנשים אוכלים'. אני, כשמדובר באוכל, בולדוזר קטן על ידי..
באמת, על ספסל אחד משמאל ישבה משפחה ואכלה פיתות כאלו מזילות ריר.
זה שכנע אותה שאכילה, זה דבר נורמלי שאנשים עושים בהמתנות ארוכות בשדה תעופה.
היא פתחה את תיק היד שלה, והתחילה ל'ערוך שולחן'. היא רק כנראה התבלבלה וחשבה שהיא יוצאת לפיקניק ביער ירושלים..
מה היא לא הביאה אתה שם בתיק שלה?! הכל היה מסודר, עד אחרון הפריטים. מפה קטנה. סכו"ם מפלסטיק. מלפפונים קלופים ופלחי עגבניות. ביצים קשות כדי ללוות את המכפאנאת.
ביצים קשות? אתם יודעים מה זה להתחיל לקלוף ביצים קשות באולם מלא אנשים? מדמיינים את הריח?
עבור הדודה שלי ידידה, שלא מכניסה לפה כלום בלי טיפת סחוג על ידו, היא הביאה במיוחד גם צנצנת קטנה עם סחוג. בקיצור, אם כבר אוכלים, אז אוכלים
ואז נשלפו המכפאנאת..
עטופים בנייר כסף, שאמור היה לשמור על החום, אבל איפה, הם כבר התקררו מזמן, מה שלא פגע כהוא זה בטעמם הנהדר.
איזו סעודת מלכים הרבצנו שם.
מסביב, אנשים נעצו בנו מבטים כאילו צנחנו מכוכב אחר. כמה שעברו לידינו קראו לנו קריאות 'סחתיין' .
אנחנו אכלנו ושבענו והתענגנו, ובסוף גם ציפתה לנו הפתעה. לקינוח - אתי הביאה חרוסת מעשה ידיה, מה זה חרוסת משגעת שכולנו ליקקנו עם כפיות הפלסטיק שדאגה להביא..
אחרי שעשינו סדר פסח 'כהלכתו' - ניקינו אחרינו הכל, זרקנו שאריות ולכלוך לפח האשפה הסמוך בצורה מסודרת, מחינו את הפה והידיים בממחטות לחות, שמנו תיקים על הכתף וצעדנו במרץ לחנות הדיוטי פרי שלהם, לקנות עוד כמה בשמים..
זה היה ערב פסח הכי מוזר ומבדח שעבר על כל אחת מאתנו, אבל תראו שאפילו ממנו, לא נפקד מקומן של המכפנאת.. הן אבן יסוד במאכלי הפסח שלנו..
כולה כולה, אלו הן טיגוניות מצה בביצה. לכל עדה יש כאלה, שנקראות בשם אחר. הנה, כך אנחנו עושים:
מכפאנאת - 'הלחם' של פסח
המצרכים
מצות לפי מספר המנות שרוצים להכין
ביצים
מלח, פלפל, קצת כורכום
שמן לטיגון
למילוי בשרי:
1 בצל גדול
500 גרם בשר עוף טחון
ו ביצה קטנה
מלח, פלפל, חוואייג' או כורכום
למילוי חלבי:
פרוסות גבינה לבנה קשה - צפתית או בולגרית
פרוסות גבינה צהובה
לציפוי מתוק:
סוכר
מיץ לימון
קינמון
אבקת סוכר
אופן ההכנה
אז מרשימת המצרכים הבנתם שיש למכפאנאת האלו הרבה פנים, נכון?
המתכון הבסיסי הוא רק למצה מטוגנת בביצה, שמכינים כך:
מרטיבים מצות שלמות במים רבים
מנערים, עוטפים במגבת, ומניחים להתרכך
טורפים ביצה בקערה רחבה, מוסיפים מלח, פלפל שחור וקצת כורכום
לוקחים מצה רכה אחת, מקפלים פעמיים, פעם למלבן, ופעם נוספת למרובע, (נוצר ריבוע בעל ארבע שכבות) טובלים בביצה, מטגנים במחבת עם שמן משני צדדים.
למילוי בשרי:
מטגנים את הבצל הקצוץ בשמן, משחימים, מוסיפים את חזה העוף הטחון, מטגנים עד שהוא משנה את צבעו וכל הנוזלים מתאדים, מוסיפים תבלינים.
מוסיפים את הביצה ומקשקשים אותה, כמו בביצה מבולבלת.
מקפלים את המצה פעמיים, פעם למלבן, ופעם נוספת למרובע, (נוצר ריבוע בעל ארבע שכבות) ובשני ה'כיסים' שנוצרו מהקיפול, ממלאים ממלית העוף המטוגן. מהדקים את המצות, טובלים בביצה ומטגנים משני הצדדים.
למילוי החלבי:
מכניסים בין קיפולי המצה פרוסות של גבינות לפי טעמכם, טובלים בביצה ומטגנים משני צדדים.
לציפוי מתוק:
לא מוסיפים מלח ותבלינים לביצה של הטיגון, משאירים נייטרלית
מקפלים ומטגנים כמו לגירסה הבסיסית.
זורים מלמעלה שפע סוכר וקינמון
או
מכינים סירופ מתוק מכוס אחת סוכר ושתי כוסות מים שמבשלים על האש עד אחרי רתיחה, ואז מוסיפים לזה סחיטת מיץ לימון.
טובלים את המצה המטוגנת בסירופ הסוכר כשהוא עדיין חם, נותנים לסירופ להספג קצת, ומוציאים בכף מחוררת לצלחת.
המכפנאת הרגילים, בגירסה הריקה, מתפקדים אצלנו על תקן הלחם של ארוחת בוקר בכל ימי הפסח. מורחים עליהם גבינה לבנה, או טונה, או אבוקדו או סלט ביצים ובכלל - כל מה שמורחים על לחם.
אם רוצים גירסה מתוקה, פשוט מטגנים אותם ללא המלח והתבלינים, ואז אפשר למרוח עליהם חרוסת, שוקולד למריחה, ריבה או דבש.
בקיצור, אם הכנתם ערימת מכפאנאת בבוקר - לא תדעו רעב במשך היום..
קרדיט למתכונים נייט!




המצרכים
ציטוט ההודעה



