חקיקת החוקים בכנסת


חוקי יסוד
חוקי יסוד הם קבוצת חוקים, המגדירים את עקרונות המשטר במדינה.
לחקיקת חוקי יסוד במדינת ישראל חשיבות רבה, זאת מכיוון שבישראל אין חוקה, ולכן לא קיים מנגנון שינחה, ישפיע וירסן את המחוקק. את התפקידים הללו ממלאים חוקי היסוד. ישנה מגמה שבעתיד חוקי יסוד אלו יהיו חלק מחוקה עתידית לקום במדינת ישראל.
סעיפים במגילת העצמאות בעלי תוקף חוקי, אך אין להם תוקף כמו לחוקה, אך הם מדריכים את המחוקק כיצד לפעול.

מאפיינים של חוקי יסוד
- אין מציינים את שנת חקיקתם, בעוד שבחוק רגיל כן מציינים.
- ניסוח חוק היסוד הוא כללי וקצר. לאחר מכן מחוקקים חוקים הנובעים ממנו.
- חוק היסוד עוסקים בסמכויות של שלוש הרשויות, בזכויות הפרט וביחסיו עם הרשויות.

תהליך החקיקה בכנסת (תרשים בעמ' 294)
להלן תהליך החקיקה (בהנחה שהצעת החוק מתקבלת בסופו של דבר):
1. הגשת הצעת החוק, ע"י הממשלה (הצעת חוק ממשלתית), ע"י ח"כ יחיד (הצעת חוק פרטית) או ע"י מספר חברי כנסת (הצעת חוק משותפת).
2. במקרה של הצעת חוק פרטית, היא עוברת למליאת כנסת להצבעה טרומית.
3. ההצעה עוברת לקריאה ראשונה שבה מתקיים דיון כללי בחוק והצבעה עליו.
4. ההצעה עוברת לועדה האחראית על נושא זה בכנסת. שם מוזמנים מומחים, דנים בסעיפים השונים של החוק ומנסחים אותם בצורה משפטית. לאחר מכן מצביעים על החוק בועדה.
5. ההצעה עוברת לקריאה שנייה בכנסת בה דנים בהסתייגויות ומצביעים על כל סעיף וסעיף בחוק.
6. ההצעה חוזרת לועדה לשם ניסוח מחדש של סעיפים ששונו.
7. ההצעה חוזרת לקריאה שנייה נוספת.
8. קריאה שלישית – הצבעה על החוק.
9. חתימת ראש הממשלה, השר או השרים האחראים על תחום זה, הממונים על החוק, נשיא המדינה וחותם המדינה.
10. פרסום החוק ברשומות ספר החוקים.

קרדיט לאתר סיכומים.נט.