[פריקה] So Close But So Far
נונונו,די כבר.
היא אומרת שאנחנו קרובים,ואז לא מתייחסת בשיט.
היא שואלת אם אני כועס עלייה,ואני אומר לא..
כי בכל זאת,
"לילה טוב י'שמן,אוהבתך" אחרי יום העצמאות..
אנחנו לא חברים,אנחנו כמו אחים,אולי גם יותר מזה..לכו תדעו..
אבל ת'אמת,
גם אם לי היה משהו הרבה זמן,מתרגלים שהוא שם..
אתם מכירים את הקטע הזה שהחבר הכי טוב שלכם שהיה ביסודי,עדיין נשאר עם התואר החבר הכי טוב גם בתיכון למרות שהוא כבר ממזמן לא כזה?
כי אם לא,אז משהו אצלכם דפוק..או שזה פשוט אני.
אני בנאדם מצחיק,יש לי ביטחון,לא מתבייש,לא ניראה רע ולא ניראה טוב(תלוי לדעת מי)
לא מתרגש מבנות..לא כלום.
אבל היא..היא שונה.
כי ממש ממש כמו אחות בשבילי,הבנאדם הכי קרוב אליי.
זאת שאם יקרה לה משהו,גם אם אני יודע שאני אקבל מכות,אני אשמור עליו.
זאת שאם יהיה לא רע,אני אשב איתה כל היום בפלאפון,באייסיקיו,בSMSים,עד שהיא תקטע את השיחה.
אוח,
אני תמיד שם בשבילה,
היא תמיד שואלת אם אני בסדר,אני תמיד אומר לה "כן"
אבל,ת'אמת,אני מרגיש שהיא מתרחקת.
אוף,
אני רוצה דרכים לחזק את הקשר שלי איתה.
היום הולדת שלה,הוא עוד הרבה זמןו,ככה שאני לא יכול לעשות משהו מטורף.
היום הולדת שלי,גם כן עוד הרבה זמן.
יום הולדת הכי קרוב של חבר,יוצא בגיחה.
נו באמת,
אני סתם מתוסבך
אני צריך פסיכולוג |: .
ציטוט ההודעה
