שלום, בעיה קצת מסובכת.. חייב את עזרתכם.
בן 18.
ככה, אני אספר לכם את הרקע, ולאן העלילה מתחילה להסתבך.
טוב אממ, לפני 6 שנים, כשלמדתי בכיתה ז', הייתי בחטיבת ביניים אחת, ומכיתה ח' ואילך, עברתי לחטיבה אחרת.
בכיתה ז', הייתה מישהי שממש מצאה חן בעיניי. (בת 18, נקרא לה ענת)
כל השנה לא החלפתי איתה מילה, פשוט ידעתי איך קוראים לה, וכל יום בהפסקות הייתי רואה אותה ופשוט מעולף מיופיה, מהממת.
הסיבה שלא ממש החלפתי איתה מילה זה כי היה לי חבר (חבר, מישהו שהכרתי באותה שנה בחטיבה) שהיה ממש דלוק עליה, ולא רציתי להתקרב אליה בגללו, הוא היה עושה לי בעיות ומתחיל לריב איתי, ומביא את כל החברים שלו איתו ולא ממש רציתי לעשות בעיות בכיתה ז', לא היו לי חברים (הסיבה שבגללה עברתי לבית-ספר אחר, ששם כל החברים שלי), ורק מה שהיה חסר לי זה לריב עם אלה היחידים שאני עדיין בקשר איתם.
אז עזבתי אותה, לא ניסיתי כלום ועברה לה שנה.
עברתי לבית ספר אחר, מכיתה ח' עד ט', ואז בי' עד יב', אותו שם של תיכון - חטיבה.
כאן מתחילה העלילה להסתבך.
ל"ג בעומר האחרון, יצאתי עם החברים ישבנו באיזה גן, עשינו על האש, אנשים אחרים הביאו גיטרה אז ביקשתי מהם וניגנתי טיפה עם חברים וזה, היה נורא נחמד.
ואז הגיע חבר של אח שלי, אחד בן 20 ומשהו, בא להגיד שלום, דיברנו מה נשמע מה קורה, ואז הוא הציג בפני את חברה שלו. (לא, חברה שלו זו ענת).
אבל מה שכן, חברה שלו, היא חברה של ענת
אז דיברנו והכרתי אותה, ואז הם קראו לענת.
לקח לי די הרבה זמן להיזכר בה.
היא באה, התקרבה למקום שבו הייתי, והתחילה לצחקק טיפה על זה שהיא זוכרת אותי מכיתה ז' וסתם צחקנו טיפה כולם.
היא הלכה חזרה למקום שבו היא ישבה בל"ג בעומר.
הלילה חלף לו, הייתי עדיין בשוק שאשכרה החלפתי מילה עם ענת.
יום עבר לו, נכנסתי למקושרים שלי, וראיתי את ענת מאלה שצופים לי בכרטיס, מיד שלחתי לה הודעה פרטית "חח עוד פעם את?" כדי לפתוח בשיחה.
התחלנו לדבר, עברנו לאייסי ובינתיים הכל טוב ויפה, היא נורא חמודה.
דיברנו על העבר, על מה שלא שיצא לנו לדבר במשך 6, שיכולנו לדבר כביכול, אהבה, על העתיד וכו' וכו'.
הבעיה מתחילה כאן.
כשהתחלנו לדבר על זוגיות ואהבה, היא הגדירה לי מראש, שהיה לה רק חבר אחד (וזה גם לא היה ממש חבר), היא לא אהבה שום גבר בחייה, וטוב לה לבד.
בנוסף, היא אמרה שאין לה ממש ידידים ידידים, כי כל ידיד שלה בסופו של דבר רוצה את אותו דבר, וזה אותה.
אז די חששתי לכך שאם אני רק אוציא מילה עליה ועליי ביחד, בתור רעיון, היא ישר תגיד לי שלא וכו' וכו'.
במקרה, עולם קטן, החבר שכביכול היה איתה, הוא בנאדם שאני מכיר לפני מלא זמן, חבר ממש טוב, והוא שמע שאני מעוניין בה.
אתמול ישבנו עד 2 בלילה, הוא סיפר לי כמה לא כדאי לי לנסות איתה משהו, שהוא רדף אחריה במשך 3 שנים, שהיא לא יודעת להעריך דברים שעושים בשבילה (שלא תבינו לא נכון, בסופו של דבר הוא היה איתה, והוא אמר שהיו ממש רגעים מקסימים איתה) אבל פשוט נורא נורא קשה להתקרב אליה מבחינת אהבה.
עוד 4 חברים אמרו לי שלא כדאי לנסות איתה משהו, שזה פשוט מיותר רק יגרום לי לסבל וכאבים, ושחבל עליהם שאני אצא מתוסכל מהעניין.
רק חבר אחד הציע לי להציב בפניה את העובדות, ולשאול אם יש לי סיכוי כלשהו, אם היא מחשיבה אותי כאחד שכן אופציה לזוגיות.
הקשבתי לעצתו, ושאלתי אותה כמה שאלות.
שאלתי אותה אם טוב לה לבד, היא אמרה שכן.
כששאלתי אותה אם יש סיכוי להיות איתה או לנסות להתקרב אליה, ישר היא החלה להגיד שזה משהו ששוב קורה לה, כמו שאר הידידים.
ששאלתי אותה אם לוותר על קשר כלשהו איתה, היא אמרה "בוא נמשיך ככה.. אי אפשר לדעת מה יקרה, אבל אל תתפוס אותי במילה."
זה נורא מבלבל, ואני ממש לא יודע מה לעשות.
2 אופציות.
לעזוב אותה לגמרי, לא לנסות להתקרב אליה, להישאר ידיד שלה.
לנסות להתקרב, שהסיכויים שלי לא כל-כך גבוהים, ושאני עלול לצאת מזה מתוסכל.
טוב, כאן זה נגמר, בהחלט חפרתי, למי שיש כוח שיקרא ויעזור, למי שאין כוח שלא יגיב "וואי חפרת אין לי כוח לקרוא הכל".
עזרה? מישהו?
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי paX
