אז ככה אני בן 16.5 אין לי חברים אמיתים החברה "הטוב" שלי הוא איזה ילד חנוך אני תמיד יהיה החמוד אף פעם לא יותר מזה ילדות בכיתה ז קוראות לי נמוך אולי בגלל שאני נמוך אבל בכל זאת מלא ילדים עם חברות לי לא הייתה כזאת מכיתה ג'. אני במצב נפשי קשה אני מבואס מהחיים אני כל שישי יושב בלילות ובוכה נמאס לי כבר פשוט נמאס לי יש לי ילדה שאני מאוהב בה וכלום לא מתפתח עם זה היא בחיים לא תרצה אותי אני בודד אני בדיכאון אני לא יוצא בימי שישי אני רק מסתכל על ילדים אחרים ומקנא לכולן יש חברות וזה לא אולי יהיו ידידות שתמיד פשוט אני אהיה החמוד לא יותר מזה כמו שאמרתי תמיד אני ה"חמוד" כל פעם ילדות מדברות איתי על זה שהן דלוקות על ילדים אחרים בחיים לא שמעתי ממישהו על מישהי שמעוניינת בי וכנראה שזה גם לא יקרה בזמן הקרוב בחיים לא התנשקתי והנשיקה בפה האחרונה שלי הייתה אולי בכיתה ז' באמת או חובה .
מתוסכל , מתוסכל , מתוסכל מה עוד יש לומר?
סליחה על החפירה עם יש לכם באמת עצות ותגובות רציניות אז תגיבו.
![]()



ציטוט ההודעה



ועלה לי הביטחון עצמי מלא



