בלוגיידה! חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח חחחחח
חחחחחחחחחחחחחחחח
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
קצת על המדוזה שההודעה שלי לא תיהיה ריקה מידי לטעמי..
קרדיט לאתר הבית של קבוצת הריף
אחד היצורים מעוררי הגועל שקיימים בים (בעיני המתבונן כמובן) היא המדוזה. כשמבקשים לתאר מישהו או מישהי בתואר לא ממש מחמיא אומרים כי הוא/היא נראים כמו מדוזה. אז יופי זה כמובן עניין של טעם וגם הטעם הוא עניין של טעם (אומרים היפניים שעבורם המדוזה היא מעדן). אבל אין ספק כי המדוזה אינה נחשבת לחביבת הציבור, ויש לכך לא מעט סיבות. הראשונה שבהן היא כמובן הצריבה המאוד לא נעימה שמותיר המפגש עימה. תוסיפו לכך מראה "חוצני" משהוא ומגע שהוא לא מוצק וגם לא נוזל אלא ג'לי רופס, רוטט ומגעיל למדי, מוניטין מפוקפק עוד מימי המיתולוגיה היוונית ומכאן נקל להסכים שיחסי הציבור הגרועים שיש למדוזות אינם נטולי בסיס. המדוזה הופיע כבר לפני 600 מליון שנה ומאז כמעט ולא עברה שום שינוי. מה שמעיד על מבנה אבולוציוני מושלם. מעל מאתיים מינים של שונים של מדוזת מוכרים בעולם.
אנו, הצוללים, נתקלים בשני סוגי עיקריים בחופי הארץ - Rhopilema nomadica Galil או בשמה העממי החוטית הנודדת, שאופיינית לחופי הים התיכון . שמה המדעי ניתן לה ע"י ד"ר אהוד שפניר ופרופסור בלה גליל מהמכון לחקר ימים ואגמים (שהגדירו אותה כמין חדש בים התיכון) . זן זה הוא חדש למדי, והופיע בחופי הארץ בעקבות העמקת תעלת סואץ בסוף שנות ה – 70. לא שלא היו כאן מדוזות לפני זה, אך מי שזוכר, צריבת המדוזה האפורה (שקדמה לזו התכלכלה הנוכחית ) הייתה קלה בהרבה. כך או כך המדוזות מגיעות אלינו בחודשי הקיץ ונראה שכל שנה הן רבות וארסיות מתמיד. על-מנת "ליהנות" מצריבת המדוזה אין כל צורך במפגש אישי עימה. די להיות במים שורצי חוטים שנפרדים מהמדוזה. חוטים אלו מכילים אין ספור תאי צריבה מתוחכמים, הפועלים כמזרק שמחדיר את הארס שהם מכילים כשהם באים במגע עם העור החשוף.
אז איך להימנע מצריבה - במהלך הקיץ טמפ' המים בים התיכון מגיעה עד כדי 30 מעלות, וכיסוי מלא לגוף הוא הדבר האחרון שאתם מעוניינים בו. אולם כדי להקטין למינימום את שטח הגוף החשוף אין ברירה אלה להצטייד בהגנה מתאימה על הגוף. מאחר שחליפת החורף הכבדה עלולה להביא אתכם למצב של מכת חום, הפתרון הנוח ביותר הוא בגד לייקרה שלם ( DIVESKIN
) או חליפת ניאופרן דקה שפופולאריים בימים טרופיים חמים. בגד זה יוכל לשמש אתכם גם בימי החורף כהגנה נוספת מתחת לחליפת הצלילה. חסרונו העיקרי - הוא מבליט כל חלק בגוף ולא תמיד מחמיא לגזרה... אמצעי הגנה נוסף שאמור לתת הגנה כפולה הוא תכשיר הגנה מהשמש משולב בחומר דוחה תאי ארס של מדוזה. האם זה עוזר? רופא צלילה בכיר מאמין שליצרן שמוכר בטוח שכן. למשתמש? אין לנו כל מידע מבוסס לחיוב או שלילה. אולם תכשיר כזה אכן קיים. החדשות הרעות – המדוזות כנראה ימשיכו לצרוב. החדשות הטובות - יש גרועות בהרבה שיכולות להגיע לקוטר של 80 ס"מ ומשקל של 40 ק"ג ואפילו לגרום למוות. למזלנו הן הרחק באוסטרליה (למי שחושב להגר למקום בטוח.

הסוג השני של המדוזות הוא ה - Aurelia aurita
הידועה גם בשם Moon jellyfish זן זה נפוץ במפרץ אילת במרבית חודשי השנה ולחופי אילת מגיע בעיקר בימים של אוויר עומד או רוחות דרומיות קלות. (מאחר שלרוב משטר הרוחות הוא צפוני הן לרוב מופיעות למספר ימים בלבד). מדוזה זו בניגוד לאחיותיה הצפוניות אינה צורבת ולמעט העובדה שהיא יכולה לכסות את פני המים וליצור משטח צפוף עד כדי "מרק מדוזות סמיך" . הנזק הגדול ביותר שהיא גורמת הוא לסתימת פתחי היניקה של משאבות הקירור בכלי שייט שאולי במקרה הם גם סירת הצוללים שלכם...
יחד עם זאת, ניסיון מר מהעבר מלמד כי למרות נדירותן, מדוזות בעלות פגיעה קשה, בהחלט עלולות להופיע במפרץ מפעם לפעם, גם אם זה אינו בית גידולם הטבעי. המקור לכך הוא כנראה מי שיפוליים של ספינות שעוגנות בנמל עקבה או אילת. שמירת מרחק מכל בעל חיים ימי הוא תמיד רעיון טוב.
ואם בכל זאת נצרבים - חומץ – כן או לא? אז תשמעו דעות שונות. יש מי שממליץ בחום. מנגד טען ד"ר עמית לוטן, מחברת "נדריה טכנולוגיות" כי את החומץ מוטב להשאיר לסלט ובמקרה שלנו הוא אף עלול להגביר את הכאב. מקור האגדה הוא כנראה במדוזה האוסטרלית, הקטלנית, ששם הוא עשוי להקל על הכאב. פעולות נוספות שמהן יש להימנע הן שפשוף בחול שיחדיר את הארס לתוך העור ושטיפה במים מתוקים, שתחמיר אף היא את המצב. לדברי ד"ר לוטן , במקרה של צריבה מומלץ להשתמש בחומרים מרגיעים כגון אלוורה. במקרה שמתפתחת תגובה אלרגית הכוללת שלפוחיות, בחילות, הקאות ותחושה כללית גרועה יש לפנות לרופא.
ומה בכל זאת ניתן להפיק ממדוזה – בהקשר שלנו כצוללים, נסו צילום של מדוזה מהזן הלא צורב, כשהים צלול ובתנאי חשיפה שונים. תגלו כי ניתן להגיע לקומפוזיציות מעניינות ביותר...
