[ביקורת]Ninja Gaiden 2
I, Ninja
ריו היאבוסה
ריו היאבוסה הוא נינג'ה. לא משנה כרגע מאיפה הוא בא ולמה מישהו בזמן המודרני מסתובב לבוש בפיג'מה מעור וצווארון גולף, אבל מה שחשוב שתדעו זה שהוא נצר לשורה ארוכה של נינג'ות שמגינות על חרב קסמים, או פסל קסמים, או גולגולת קסמים או משהו כזה - הבנתם את הרעיון. כמו כל היפאנים, ריו מתאפיין בדיבור אובר-דרמטי, חוסר סנכרון בין הקול לתנועות השפתיים, וביכולת לשרוד התקפה על ידי חרב קטאנה שהיתה הופכת אפילו עמוד ברזל לסלט.
כל זה לא מפליא במיוחד. ריו הוא גם נצר לסדרת משחקי נינג'ות ארוכה. נינג'ה גיידן המקורי יצא לקונסולת הנינטנדו המקורית עוד ב- 1988 תחת השם "נינג'ה ריוקנדן", ואחרי כמה וכמה גלגולים הוא אומץ בשנת 2004 על ידי טומונובו איטאגאקי האגדי וחברת Team Ninja ופותח מחדש ל- Xbox בפורמט שאנחנו מכירים היום. ריו היאבוסה הוכנס בעקבות כך גם לסדרת משחקי “Dead or Alive” של Team Ninja, והפך לחלק בלתי נפרד מסיפור הרקע של הסדרה.
חזון אחרית הימים
סוניה והחזון
נינג'ה גיידן 2, כפי ששמו מרמז, מתרחש אחרי הסיפור של נינג'ה גיידן (והמקבילה שלו על הפלייסטיישן 3, נינג'ה גיידן סיגמה), אבל לא ממש מתקשר אליו. הסיפור מתחיל בכך שלחנותו של הנפח מורמאסה נכנסת סוכנת יפהפיה בשם סוניה ולה חזון אחרית הימים. זאת היתה יכולה להיות בקלות בדיחה על כך ש (בהתאם למסורת של Team Ninja) סוניה בורכה בחזה שלא מהעולם הזה, אבל במקרה הספציפי הזה סוניה באמת באה עם בשורה על האפוקליפסה.
עד מהרה היא נחטפת, וריו יוצא למצוא אותה ולנסות להבין על מה כל המהומה. מה שהוא מגלה זה ששבט הנינג'ות "העכביש השחור" התקיף את כפר ההיאבוסה במטרה לגנוב את פסל השדים עליו הם מגנים, שיאפשר להם לפתוח את השער לגהנום ולשחרר אל פני האדמה את שד-העל ואזדה.
ריו יוצא במסע מסביב לעולם בעקבות הפסל בנסיון לעצור את האפוקליפסה, ולהשיב את כבודם האבוד של שבט ההיאבוסה ונינג'ות חרב הדרקון.
כמה איברים כרתת עד עשר?
It's only a flesh wound
כיאה לסדרה, וכיאה לכל משחק פעולה יפאני שאי פעם נוצר, ריו ניחן ביכולת לקפוץ באוויר לגבהים לא הגיוניים, לתת מכות וקסמים שרק נינג'ה יודעת לתת, ולבתק אויבים במכה אחת. המשחק מזכיר מהבחינה הזאת את Devil May Cry 4 בכך שהמכות כולן הן שילובים של מקשים שונים וניתן לבצע סוגים רבים ומגוונים של מהלכים וקומבואים על ידי שילוב מכות שונות.
אחד הדברים הכיפיים ביותר במשחק הוא שרובם הגדול של הקומבואים הללו מסתיים בכריתת אי-אילו איברים מגופו של האויב שלכם, מה שבאופן מפתיע לא תמיד הורג אותו. כבר קרה שקיבלתי פלאשבקים לסצינת האביר השחור ממונטי פייתון והגביע הקדוש, בה אחרי שכרתו לו שתי ידיים ושתי רגליים הוא עדיין ממשיך להלחם..
ריבוי נשקים וקומבואים
שרשראות הדם
כיאה לכל משחק פעולה שמכבד את עצמו, ניתן גם ללמוד מהלכים חדשים ולקנות נשקים חדשים ככל שהמשחק מתקדם, וכמובן שניתן גם לשפר נשקים קיימים. הנשקים נחלקים לנשקי קרב כגון חרב או מטה לחימה, ולנשקים בטווח רחוק (שוריקנים, חצים וכדומה).
כמות הנשקים בכל קטגוריה מרשימה ביותר, ושוברת את הגבולות של מה שהתרגלנו לראות בז'אנר. כל נשק טוב כמובן למטרה אחרת, אבל הגיוון הרב יגרום לכך שכל אחד יוכל למצוא נשק אחד שהוא אוהב, ולהתמקצע עליו עד כלות הנשמה. לכל נשק יש גם מהלכים מיוחדים משלו, וככל שמשדרגים את הנשקים משתחררים עוד מהלכים וקומבואים שניתן לבצע.
אבל אל תבינו מזה שצריך לשנן ולהתאמן על עשרות מהלכים רק כדי להתקדם במשחק. ממש כמו Dead Or Alive, מדובר במשחק שמתאים גם לשחקנים מחושבים שאוהבים לתכנן כל צעד מראש ולדעת בדיוק על מה הם לוחצים, וגם ל- Button Masher-ים (מועכי כפתורים) 'מקצועיים' - כאלה שרוב הזמן לא יודעים על מה הם לוחצים, אבל עושים את זה מהר ובאדיקות, ומצליחים להוציא מאמתחתם שילובים קטלניים ביותר שאפילו טובי השחקנים המאומנים לא היו מצליחים ללמוד.
ללכת על מים לפני ארוחת הבוקר
קרב בוס
כל זה טוב ויפה עד שמגיעים לקרב מול בוס, שברוב המקרים דורש קצת יותר מהתקפות רנדומליות אלא לפעמים אפילו תכנון של ממש, ובמקרה של הבוסים המאוחרים יותר, גיוון במכות ובנשקים במהלך הקרב – דבר שיקשה מאד על המועכים למיניהם.
כמו כן, במהלך המשחק יהיה עליכם ללמוד דברים כמו הליכה על קירות, קיפוץ מקיר לקיר וריצה על מים – דברים שבטח כבר עשיתם באין ספור משחקים אחרים – אבל פה הם פשוט יותר מגניבים. למעשה, ברגעים הללו נינג'ה גיידן מתעלה מעל לכל משחק פעולה דומה אחר. הוא לא ממש מחדש שום דבר, אבל הוא פשוט כיפי ומהיר, והוא מרכז לתוכו אלמנטים מכל מיני פינות מרוחקות של הזא'נר. הוא גורם ל- Devil May Cry להראות כמו Lego Ninja ולנסיך הפרסי להראות כמו... טוב, הנסיך הפרסי היה מספיק מביך גם לפני נינג'ה גיידן, אז נחסוך את זה ממנו.
סינמה-יפן
גם הוא מתלהב מ- Diablo 3
מעבר למשחקיות, אחד הצדדים החזקים של המשחק הוא סרטוני המעבר. לא מדובר ביצירת מופת קולנועית, אלא באקשן עתיר אפקטים ודרמה כמו שרק היפנים יודעים לעשות. אם אתם רוצים להגביר את האפקט של המשחק, תעשו כמוני ובתפריט הראשי תבחרו שהדיבוב יהיה ביפאנית ולא באנגלית. אמנם תאלצו להסתפק בכתוביות, אבל החוויה הכללית מהמשחק והסרטונים שלו תהיה הרבה יותר אותנטית.
הסרטים הם ההזדמנות של המשחק להשוויץ בעיצוב שלו. המנוע הגרפי מעולה, והעיצוב של השלבים לא רע אבל גם לא מיוחד, אבל בסרטוני המעבר המשחק פשוט עולה לרמה אחרת. כל מי שאוהב סרטי אנימה יפאנים יתמוגג מאושר, כי לפני הכל נינג'ה גיידן הוא תוצר של תרבות הפעולה היפאנית, אבל גם מי שלא נמנה על אלו ישים לה שהמפתחים השקיעו בסרטוני המעבר אפילו יותר מבעיצוב המשחק עצמו.
ישר זווית
קרב אוירי
כמובן, שום משחק לא מושלם (חוץ מדוקים), וגם למאסטר הנינג'ות יש בעיות משלו. הבעיה הכי גדולה לדעתי היא המצלמה. כן, זה כבר נהיה נדוש להגיד את זה – אבל הנה עוד משחק פעולה מגוף שלישי שסובל מזוויות מצלמה בלתי אפשריות. האמת היא שמישהו ב- Team Ninja כנראה הרגיש שמשהו פה לא בסדר, והם דאגו להקדיש כפתור מיוחד לאיפוס המלצמה (ועוד לא סתם כפתור - כפתור ההדק הימני!) – אבל זה לא פותר את הבעיה הגדולה של המשחק: מספיק שמסתובבים חצי סיבוב לכל צד, וכבר אי אפשר לראות במי נלחמים או לאן הולכים. לא הגיע הזמן שאנשים בז'אנר ילמדו איך לעשות מצלמה שלא מתמקדת על מה שבא לה, ובורחת לכל כיוון חוץ מהכיוון שאתם צריכים?
משחק מרובה משתספים
עוד בעיה חמורה שנתקלתי בה – ואחרי שביררתי עם עוד כמה חבר'ה ששיחקו במשחק גיליתי שזה לא רק אצלי – היא שלעיתים המשחק פשוט קופא לכמה שניות, ובמקרים מסוימים (אצל חבר'ה אחרים, אצלי זה דווקא לא קרה) קופא ולא חוזר, מה שאילץ אותם לאתחל את קופסת האיקס שלהם. אמנם זה קרה רק בהתחלה והפסיק מהשלב השני והלאה, אבל זה היה די מפחיד לראות את המשחק פשוט נתקע או מקרטע בלי שום סיבה נראית לעין.
השורה התחתונה
מהיר, סוחף, יפאני
נינג'ה גיידן הוא משחק מגניב אש. המגניבות נוטפת ממנו כמו סטייק עסיסי, וסרטי המעבר משדרגים את זה לרמות קולנועיות (למי שמתייחס לסרטי אנימה יפאנים כז'אנר קולנועי).
פיתוח הדמות והנשקים לאורך המשחק נפרש בצורה מדורגת, משאיר אתכם כל הזמן עם טעם של עוד ועם רצון לשדרג את הנשק או המהלכים שלכם לשלב הבא, ויביא אתכם עמוק אל תוך המשחק בלי שאפילו יתחיל להמאס לכם.
הכמות והגיוון של המהלכים והנשקים פשוט עצומה, ומלבד בעיות טכניות מזעריות וזוויות מצלמה מעצבנות, מדובר במשחק כמעט מושלם בז'אנר שלו. הוא כיפי, מאתגר, קצבי, מגוון, יפה ומושקע. לא צריך יותר מזה.
ציון:92
הטוב
- גיוון רב במהלכים ובנשקים
- סרטוני מעבר מושקעים
- אקשן סוחף
- פשוט לא נמאס
הרעקרדיט לאתר וי גיימס www.vgames.co.il
- לעיתים רחוקות נתקע לכמה שניות
)
)
)
)
)
)
)
)
)
ציטוט ההודעה
