קטע ליום הזיכרון - טל .
אממ .. כה, זה די ארוך , אבל תקראו.
אני כתבתי את זה.. [:
טל, אחי היקר.
ככה עזבת אותנו, ככה הלכת לנו.
בלילה בשעה שתים – צלצלו בדלת.
אמרו שזה מהמשטרה, חשבנו שככה יגמרו החיים.
הודיעו לנו כי הלכת לנו. בדיוק כמו כל החיילים האחרים , שניסו להגן עלינו.
אני ואבא כל כך בכינו, לא האמנו.
עכשיו שהלכת, מי יעזור לי ברגעים קשים ?
מי יעזור לאמא בשעת משבר ?
ומי יעזור לי ללמוד מהחיים האלה ?
טל – אתה אח כל כך יקר, אתה לימדת אותי כל כך הרבה בתשעה – עשר שנים שהספקת לחיות.
לימדתי אותי איך להתנהג, לימדת אותי ערכים ותרבות.
חינכת אותי יותר מההורים.
ועכשיו ? אני ילדה בת ארבע – עשרה, שמנסה לחנך את עצמה לבד.
ומנסה לעזור לאמא ברגעי משבר.
אני מקווה שטוב לך שם, שאתה מספר בדיחות כמו שרק אתה יודע, שאתה מצחיק את כולם כמו שרק אתה יודע.
ושאתה משתף את כולם במשפטים הצינים שלך.
אתה כל כך חסר לי, שאי אפשר לתאר את זה.
אני מתגעגעת לחיבוק האוהב שלך שאתה חוזר מהצבא, אני מתגעגעת לחיוך הכובש שהיה לך.
אני מתגעגעת לימים שבו חברות שלי , היו חושבות שאתה 'אליל', אני מתגעגעת לזה שכולם מקנאים בי , שיש לי אח כל כך מוצלח.
עכשיו אני מקנאת באחרים, שלהם יש אחים חיים.
טל – את היית אח למופת , הייתה לי זכות להיות אחותך.
חבל שהלכת לי כל כך מוקדם, ורק שתדע שכולם אוהבים אותך פה למטה, וכולם מתגעגעים אלייך.
אוהבת , גל.
~~~~~~
מי שקרא, שיגיב (:
