[הוכחה] נסגור את העניין עם המולד של הירח (חישובים בפנים)

[NoiTuloVe]

המחזור הסינודי עפ"י המדע: 29.530589.

המחזור הסינודי עפ"י רבן גמליאל: רבן גמליאל אמר לחכמים, "כך מקובלני מבית אבי אבא, אין חידושה של לבנה פחותה עשרים ותשעה יום, ומחצה, ושני שלישי שעה, ושבעים ושלושה חלקים.

כלומר: 29 יום 12 שעות 40 דקות ועוד 73/1080 חלקי שעה.

המחזור הסינודי עפ"י אסטרונומים בבליים: ראשוני- בדיוק של 5 שניות מהמחזור שידוע כיום. קידינו - בדיוק של חצי שניה מהמחזור שידוע כיום. (שניהם הוכיחו את זה לפני שנולד רבן גמליאל).

נעבור לחישוב:

חישוב הזמן עפ"י הזמן של המדע:א'


ברח לי חלק מהחישוב:

0.734136*60

ב' (המשך)


חישוב הזמן עפ"י הזמן של רבן גמליאל:
*חישוב רק חלקי השעה.





תוצאה סופית:

עפ"י המדע: 29 יום, 12 שעות, 44 דקות ו- 2.8896 שניות.

עפ"י רבן גמליאל: 29 יום, 12 שעות, 44 דקות ו- 3.33333333 שניות.

מסקנה: הדיוק בין המדע כיום לבין מה שטען רבן גמליאל הוא לא אחר מחצי שניה! בדיוק כמו שקידינו הוכיח. אתם יכולים לחשב את זה שוב אם אתם רוצים.

[TootyFruty]

אבל מה לא מובן שעם רבן גמליאל קרה משהו אחר.
אותו החישוב.
ידעו אותו מהר סיניי.
זה לא שהוא המציא את זה וגילה את זה.
זה רק נכתב לפני 2000 שנה.
אבל יידעו את זה ממשה רבינו.
לפני 3300 שנה.

[המלך המשיח]

טוטי, היה אפשר לטעון את זה אם החישוב של גמליאל היה נמוך יותר כי זה קרה מזמן וזה ידוע שהירח מתרחק מכדור הארץ אז אפשר לטעון שזה היה איטי יותר(ככל שכוכב שירח רחוק מהכוכב הוא מסתובב איטי יותר מסביבו(אם אני לא טועה זה חוק של איינשטיין על כוח הכבידה), אבל בגלל שהחישוב של גמליאל גדול יותר אי אפשר לטעון את זה.

[NoiTuloVe]

אבל מה לא מובן שעם רבן גמליאל קרה משהו אחר.
אותו החישוב.
ידעו אותו מהר סיניי.
זה לא שהוא המציא את זה וגילה את זה.
זה רק נכתב לפני 2000 שנה.
אבל יידעו את זה ממשה רבינו.
לפני 3300 שנה.

אתה מצחיק אותי, אתה יודע? זה כ"כ פתטי לחשוב כזה דבר.

ככה עברו 1300 שנה מפה לאוזן... ורק אחרי 1300 שנה זה נכתב. שבכלל לא הוכיחו שהמקור קיים (מעמד הר סיני).

מה נשמע יותר הגיוני? זה או שאסטרונומים בבליים הוכיחו את זה וכתבו את זה בכתבים שלהם ואחרי 500 שנה רבן גמליאל כתב את מה שהוא ראה שם. כי הרי ידוע שהגמרא נכתבה גם בבבל. וגם ידוע שכתיבת התנ"ך הושפעה מהתנ"ך הבבלי.


והנה ההוכחות של חצי מהסרטון שנתת לי: http://www.iatraf.co.il/showthread.php?t=373016&page=5

[bob habanay]

טוב נו..זה נושא חרוש..אז אני אעתיק את התגובה של אחד המשתמשים בפורום אחר..


מן הראוי שלפני שטוענים טענותו ומדברים יתר על המידה - ראוי להבין על מי מדברים ומה טוענים. כנראה שהשואל לא יודע מה הוא שואל.
חישוב לבנה לא נעשה מעולם ע"י רבי עקיבא. רבן גמליאל הוא שהציג לנו את חישוב הלבנה.
לאחר מכן חשד ידידנו את חז"ל שהם מתחבאים מאחורי האבנים שעליהם ישבו היוונים והקשיבו לחישובים שלהם בשקט בשקט כדי לשמוע מה הם אומרים ולרגל ולאחר מכן לגנוב להם את הנוסחאות ולהציגן בגמרא...(כאילו שאין לחז"ל מה לעשות...)..
ואז המציא עיתון: "הם קראו על הגילויים החדשים במדע" - היכן קראו? ב"ידיעות אחרונות"? אולי בסיינטיפק אמריקן שהיה אז?
לאחר מכן הכריח: היות ואחד קדם לשני, והאחד ידע לפני השני, אז אם השני הגיע לגילוי זה גם - השני העתיק!
והרי הדבר מוזר - אם רב בתורה לפני 30 שנה חידש חידוש על פסוק, ולאחר 40 שנה, אני הקטן הופעתי וחידשתי חידוש גם כן - האם זה אומר שקיבלתי מידע זה ממנו? אוי לחושב כך.

לאחר שהפרכנו את יסודות השאלה כולה, נשיב בפשטות:
הנה עוד לפני זמן בית ראשון באו ראשי העם מהשבטים השונים לחברון להמליך את דוד ובאו גם משבט יששכר עליהם נאמר: "ומבני יששכר יודעי בינה לַעתים לדעת מה יעשה ישראל כו'" (דהי"א י"ב ל"ב) ומפרש התרגום [שזה גם פשוטו של מקרא למתבונן]: "חכימין למיקבע רישי שנין ורישי ירחין ולעברא ירחיא ושניא, סופיסטין במולדא דסיהרא למקבע מועדיא בעדנהון [=חכמים במולד הירח לקבוע החגים בזמניהם], בקיאין בתקופתא דשמשא, איצטרולוגין במזליא וכוכביא למידע מה כשרין למעבד בית ישראל". ועל אף שהיו מקדשין החודשים ע"פ ראיית העדים אתהלבנה, א"כ מה צריך לחשבון, עכ"ז היו יודעים הזמנים ע"פ חשבון, לבדוק את נכונות העדים, וכמו ר"ג בר"ה כ"ה, וכדברי הרמ' פ"א דקדוה"ח ה"ז: "מ"ע מן התורה על ב"ד שיחשבו וידעו אם יראה הירח או לא יראה, ושידרשו את העדים עד שיקדשו את החדש". ז"א שהמצוה הראשונה שנצטוו בה ישראל, ואיתה היה צריך להתחיל את התורה [כדברי הרש"י הראשון על התורה], היא החיוב על ב"ד לחשב ולדעת מתי תראה הלבנה! כמעט 1000 שנה לפני חשבונות הבבלים, ו- 1200 שנה לפני חשבונות היוונים, מצוּוים החכמים הכי גדולים של עם ישראל להתכנס מידי חודש לחשב מתי יהיה מולד הלבנה. לא תחביב ולא סקרנות, אלא מצוות עשה המוטלת על חכמי העם, שכל התורה כולה תלויה בה! קביעת המועדות: יו"כ, פסח וכו'. היאך יצווה הקב"ה מצוה כזו מכריעה, בלא שימסור את דרכי החכמה להגיע לחשבונות אלה. וי"א עוד, שחשבון זה עיקר יותר מן הראיה, עי' רבינו בחיי שמות י"ב א', ושם י"ג י' מרבינו חננאל, וכ"כ ביסוד עולם מאמר ד' פ"ו מרס"ג, ואברבנאל שמות י"ב ב' ועוד. ועכ"פ צריכים לשניהם, עי' תויו"ט ר"ה פ"ב מ"ו וערוה"ש העתיד פ"ח י"ב. וכשאין ב"ד סמוכים הל"מ לקבוע לפי חשבון (רמ' קדוה"ח ה' א'. והחשבון עצמו הל"מ להסבר הגרי"ז ואחרים, והחזו"א חולק, ואכמ"ל). וחשבון זה הוא המבדילנו מהקראים שמשתמשים רק בראיה, עי' אברבנאל שמות שם. וודאי היתה להם חכמה זו במדויק מתחילת ציווים על זאת, כי היה יסוד קיומם. ואמנם כך קיבלנו מהקדמונים שהיתה לחכמי ישראל זאת החכמה בשלמות, עי' במכתב הארוך שכך משמע גם מהרמב"ם שיששכר ידעו החשבונות בדרכי הקבלה והנבואה, ושהרמב"ם עצמו כותב שקיבל גם מסורות לא ידועים לחכמי האומות שנקראו סוד העיבור. וראה בפרק ח' מפרקי דר"א את מסורת מסירת סוד העיבור מאדם הראשון!

העריכה והתופסת:
בא כנראה בטענה ל"מרצה של ערכים" שהאמין לר"ג וסבו שקיבלו ממסורת דורות קדמוניים את חשבון המולדות, ולא חשד- כפי שחושד הפוקר- שהתחבאו מאחורי איזה קיר ב"גימנסיה" היוונית לשמוע את "חידושי היפארכוס" באסטרונומיה...
לגופו של ענין: מפליא לראות את הפוקר נוהג שוב מנהג זבוב: איפה שיש את הדבש הכי מתוק- שם הוא נטפל לטנף. הנה עוד לפני זמן בית ראשון באו ראשי העם מהשבטים השונים לחברון להמליך את דוד ובאו גם משבט יששכר עליהם נאמר: "ומבני יששכר יודעי בינה לַעתים לדעת מה יעשה ישראל כו'" (דהי"א י"ב ל"ב) ומפרש התרגום [שזה גם פשוטו של מקרא למתבונן]: "חכימין למיקבע רישי שנין ורישי ירחין ולעברא ירחיא ושניא, סופיסטין במולדא דסיהרא למקבע מועדיא בעדנהון [=חכמים במולד הירח לקבוע החגים בזמניהם], בקיאין בתקופתא דשמשא, איצטרולוגין במזליא וכוכביא למידע מה כשרין למעבד בית ישראל". ועל אף שהיו מקדשין החודשים ע"פ ראיית העדים אתהלבנה, א"כ מה צריך לחשבון, עכ"ז היו יודעים הזמנים ע"פ חשבון, לבדוק את נכונות העדים, וכמו ר"ג בר"ה כ"ה, וכדברי הרמ' פ"א דקדוה"ח ה"ז: "מ"ע מן התורה על ב"ד שיחשבו וידעו אם יראה הירח או לא יראה, ושידרשו את העדים עד שיקדשו את החדש". ז"א שהמצוה הראשונה שנצטוו בה ישראל, ואיתה היה צריך להתחיל את התורה [כדברי הרש"י הראשון על התורה], היא החיוב על ב"ד לחשב ולדעת מתי תראה הלבנה! כמעט 1000 שנה לפני חשבונות הבבלים, ו- 1200 שנה לפני חשבונות היוונים, מצוּוים החכמים הכי גדולים של עם ישראל להתכנס מידי חודש לחשב מתי יהיה מולד הלבנה. לא תחביב ולא סקרנות, אלא מצוות עשה המוטלת על חכמי העם, שכל התורה כולה תלויה בה! קביעת המועדות: יו"כ, פסח וכו'. היאך יצווה הקב"ה מצוה כזו מכריעה, בלא שימסור את דרכי החכמה להגיע לחשבונות אלה. וי"א עוד, שחשבון זה עיקר יותר מן הראיה, עי' רבינו בחיי שמות י"ב א', ושם י"ג י' מרבינו חננאל, וכ"כ ביסוד עולם מאמר ד' פ"ו מרס"ג, ואברבנאל שמות י"ב ב' ועוד. ועכ"פ צריכים לשניהם, עי' תויו"ט ר"ה פ"ב מ"ו וערוה"ש העתיד פ"ח י"ב. וכשאין ב"ד סמוכים הל"מ לקבוע לפי חשבון (רמ' קדוה"ח ה' א'. והחשבון עצמו הל"מ להסבר הגרי"ז ואחרים, והחזו"א חולק, ואכמ"ל). וחשבון זה הוא המבדילנו מהקראים שמשתמשים רק בראיה, עי' אברבנאל שמות שם. וודאי היתה להם חכמה זו במדויק מתחילת ציווים על זאת, כי היה יסוד קיומם. ואמנם כך קיבלנו מהקדמונים שהיתה לחכמי ישראל זאת החכמה בשלמות, עי' במכתב הארוך שכך משמע גם מהרמב"ם שיששכר ידעו החשבונות בדרכי הקבלה והנבואה, ושהרמב"ם עצמו כותב שקיבל גם מסורות לא ידועים לחכמי האומות שנקראו סוד העיבור. וראה בפרק ח' מפרקי דר"א את מסורת מסירת סוד העיבור מאדם הראשון!
והנהידינו הזכיר פרט אחד מן החכמה - כ"ט י"ב תשצ"ג- הזמן הממוצע שבין מולד למולד- שידעו הבבלים. וקדמוננו שקיבלו חשבון זה במסורת, עד מסיני, ידעו שאין זה הזמן המדויק של כל חודש, וכמו שמסר ר"ג ממסורת קדמונית: "פעמים שבא [זמן המולד הקובע את אורך החודש] בארוכה, ופעמים שבא בקצרה". והנה מי שמתעסק בנושא זה יודע שחשיבות חשבון המולד ע"פ הממוצע הוא כדי לחשב ולעשות לוח כשלא מקדשים ע"פ ראיה, כי בזמן שקידשו ע"פ ראיה, מאות רבות בשנים, היה צריך לדעת את החשבון האמיתי של המולד ולא הממוצע [וזהו עיקר המצות עשה דלעיל, לדעת מתי באמת יהיה המולד, וזהו עיקר התסבוכת החשבוני בעניינים אלה, שגם בימינו נזקקים בשביל לעשות את לוחות המולד האמיתי לחישובי מחשב מסובכים לחשב את השינוי באורך כל חודש]. א"כ חכמי העיבור שחישבו כל חודש המולד האמתי ודאי ידעו חשבונו במדויק. אך גם החשבון הממוצע: כ"ט י"ב תשצ"ג, אף שלידידנו זה "קל" לחשב לפי הליקויים. למומחים האמתיים זה לא פשוט כלל, ובאינצ' עברית כרך ד' עמ' 778 כתב ש"אין להבין כיום, כיצד נתאפשר דיוק כזה [של הבבלים במדידת משך החודש הממוצע ואורך השנה] במדידת זמנים ועמדת כוכבים בלא שימוש בשעונים ובמכשירי המדידה המדוייקים שבידינו". ועוד יותר כתב מי שנחשב בין החוקרים הכי מומחה: ח"י בורנשטיין ב"חשבון תקופות ומולדות" תרפ"ז שלפי דברי תלמי באלמגאסטי ד' ב', שהיפרכוס היווני היה הראשון שחישב המולד הממוצע לפי הליקויים של הלבנה שהיו בהפרש של 345 שנה, ורק כי חישב שני ליקויים אלה שחישב יצא חשבון מדוייק, כי רק אז היו תנועת החמה והלבנה שווים. ואם היה לוקח ליקוי אחר לפני או אחרי זה שלקח, היה יוצא לו חשבון אחר לגמרי! ולא ידוע איך חישב שאז המצבים שווים! ז"א שמה ש"פשוט" לידידנו, המומחים לא מבינים כלל איך חישבו הבבלים, ולא מבינים את ההנחות יסוד עליהם בנה היפרכוס. ואיך באמת "הצליחו לחשב" חכמי האומות [אלף שנים אחרי שהיה מחשב ישראל...]? דבר זה שכתבה האינצ' דלעיל "אין להבין", דווקא ניתן להבין יפה מאוד: ע"י שלמדו מישראל,

ואחר כך ראיתי את מה שכתב אחד מגדולי המתמטקאים בארץ שעסק בנושא זה בעומק: פרופ' דניאל מיכלסון ממכון וייצמן, ואלה דבריו: "כידוע תנועת הירח היא מקרה פרטי של בעית שלושה גופים. במקרה הנידון: הארץ, שמש וירח. המתמטיקה מאז ומתמיד מנסה להתמודד עם בעיה זאת. המסקנה היא שהבעיה לא נתנת לפתרון לטווח רחוק. משום שיש בתנועה זאת אי-יציבות להפרעות מזעריות (היום קוראים לזה chaos). מתמטיקאים במאה ה- 19 אשר פתחו נוסחאות עם דיוק של 8 ספרות לא היו מודעים לכך שנוסחות שלהם תקפות רק לזמן קצר. לפי הערכתי טווח זמן זה לא יותר מאלפים שנה. כל זה בלי לקחת בחשבון שינויים במהירות הסיבוב של כדור הארץ סביב צירו והשפעת גורמים חיצוניים כמו מטאורים או כוכבי לכת על תנועת הירח. כנגד זה נקבעה הלכה למשה מסיני שחודש ממוצע יתנהג באופן קבוע לפי חשבון וי''ד - 29.5 תשצ''ג. והלכה זאת מתקיימת בדיוק מדהים משך כ 6000 שנה של היסטוריה אנושית. ואין מדע יכול לסתור קביעות זאת כי גם היא תיתכן במסגרת חוקי ניוטון. יוצא שהשגחה פרטית מסתתרת בתוך השגחה כללית. וזה סוד קיום מידת הדין עם מידת הרחמים. ועל זה כל המלחמה שלנו עם עשו. כי הוא טוען שיש בעולם זה רק מידת הדין. ואחרי שהוכחנו שחז''ל קבלו את תשצ''ג כהלכה מסיני, מסתבר מאד שבבלים למדו את החשבון מבני יששכר אשר גלו עם עשרת השבטים. כי זאת לדעת, שחשבון ליקוי הירח אף בהפרש 400 שנה ואף באותו חדש של שנה יכול לגרום סטיה של עד כדי 7 שניות (+-5 שעות משום אנומליה של ירח). ואילו חשבון תשצ''ג מדוייק עכשיו עד כדי 0.5 שניה. ולפני 2000 שנה היה מדוייק לגמרי. ורק בצירוף מודל שמתאר אנומליה של הירח נתן לדקדק יותר. ומקובל לחשוב שרק תלמי המציא מודל כזה".

[bob habanay]

טוטי, היה אפשר לטעון את זה אם החישוב של גמליאל היה נמוך יותר כי זה קרה מזמן וזה ידוע שהירח מתרחק מכדור הארץ אז אפשר לטעון שזה היה איטי יותר(ככל שכוכב שירח רחוק מהכוכב הוא מסתובב איטי יותר מסביבו(אם אני לא טועה זה חוק של איינשטיין על כוח הכבידה), אבל בגלל שהחישוב של גמליאל גדול יותר אי אפשר לטעון את זה.

אני מכיר את החוק הזה יש גם עוד משהוא שזה מחוץ לחוק הזה שמשפיע..אבל אפשר לטעון..אם אני זוכר נכון לוקח הרררבה שנים לכך שזה יקרה.