מה זה לינוקס?
למרות שכולם מדברים על לינוקס, הכתיבה הרשלנית-עד-מגמתית (בעברית ובשפות נפוצות קצת יותר) דורשת לפחות שאקדיש חלק ניכר מכל סקירה כמו זו, לצורך תיאום ציפיות. אז ככה: לינוקס היא לא מערכת הפעלה, ואני לא אומר את זה בציניות.

לינוקס היא רכיב חיוני בתוך מערכת הפעלה ששמה GNU/Linux. החלק הראשון, GNU, הוא שמו של פרוייקט שבמסגרתו מפותחות רבות מהתוכנות האחרות שנחוצות ליצירת 'מערכת הפעלה' שלמה. תוכנות נוספות מפותחות במסגרת פרוייקטים אחרים, שאין להם שום זיקה מיוחדת ללינוקס דווקא. הסביבה הגרפית למשל, X11, פותחה עבור יוניקס והוסבה במהלך השנים ללינוקס וגם למק לאחרונה. שולחנות העבודה מפותחים בפרוייקטים עצמאיים עבור לינוקס, אבל גם עבור יוניקס ואפילו המק וחלונות. רבות מתוכנות הקוד הפתוח המוכרות, אופן אופיס, פיירפוקס, גימפ, AbiWord ואחרות זמינות במערכות הפעלה רבות, לא רק בלינוקס. כל זה, הוא לא לינוקס אלא תוכנה חופשית (Free Softweare).

הפצות הלינוקס
האמת, אין גם מערכת הפעלה שנקראת 'GNU/Linux'. השם הוא כינוי כללי לאוסף של תוכנות. הכינוי הכללי למערכות הפעלה מבוססות של GNU/Linux הוא 'הפצה' (distribution). מקור השם בהיסטוריה הלא כל כך רחוקה של הקוד הפתוח. בשנים המוקדמות, לינוקס הופצה בקוד מקור ועניינה בעיקר האקרים. אלו הסתדרו היטב גם ללא תוכנית התקנה גרפית. אבל ברבות השנים, ככל שלינוקס הפכה מוכנה יותר לשימוש כללי, היה צורך לאפשר התקנה קלה ומהירה שלה. פרוייקטים שונים החלו ליצור תוכניות התקנה שאיפשרו להתקין את לינוקס ושאר התוכנות הנחוצות בקלות, ללא צורך בהידור מקוד מקור. כך נולדו ה'הפצות' הראשונות, כדרך להפיץ את לינוקס בצורה נוחה.

לעומת מערכות הפעלה אחרות, התקנה טיפוסית של כל הפצת לינוקס כוללת בדרך כלל לא רק את מערכת ההפעלה, אלא גם את כל התוכנה, מנהלי ההתקן ועוד. ישנן הפצות שמגיעות על גבי יותר עשרות CD, או לפחות שני DVD לתוכם נדחסו אלפי תוכנות וספריות שונות. אבל לא חייבים להוריד את כל הדיסקים. הפצה טיפוסית של לינוקס מגיעה על גבי דיסק בודד, או עד 4 דיסקים לכל היותר. במהלך ההתקנה תותקן מערכת ההפעלה עם הגירסאות העדכניות ביותר של מנהלי ההתקן (דרייברים) הנחוצים כדי לתמוך בחומרה של המשתמש וכל היישומים הטיפוסיים: דפדפן, יישומים משרדיים, גרפיקה ומולטימדיה.
תוכנה חופשית, או קוד פתוח?

אז מה זה 'קוד פתוח' בעצם? מה שנשמע בהתחלה כלא יותר מאשר רעיון מגלומני של ריצ'רד סטולמן שרצה לפתח מערכת הפעלה חופשית, הפך, ברבות הימים, למציאות. כאשר לינוקס ושאר הרכיבים במערכת ההפעלה הבשילו ולינוקס הפכה נפוצה בעיקר בשרתים באינטרנט, ולאחר מכן גם בתשתית המחשוב בארגונים רבים, גדל העניין בה גם מחוץ לקהילת האקרים.

לא נדרש זמן רב, עד שהיה ברור שיש לתוכנה החופשית פוטנציאל עסקי. עד מהרה נולד 'התוכנית השיווקית' הראשונה של התוכנה החופשית, הלא היא: אכן, 'קוד הפתוח'. השם החדש היה מונח זר פחות עבור אנשי העסקים שידעו עתה שמלבד פילוסופיה אלטרואיסטית של האקרים משופשפים, יש כאן גם מודל כלכלי שמבטיח ומצליח לייצר תוכנה טובה יותר. IBM ראתה את הפוטנציאל במערכת הפעלה שלא שייכת לאף אחד. גם נובל ראתה זאת. אפילו אפל וסאן, שהחלו לשלב קוד פתוח במוצרים שלהן, או החלו מספקות שירותים עבורם. אפילו חברת מיקרוסופט, מי שנחשבת אויב מר של הקוד הפתוח, הבינה את זה. אבל כידוע, היא קצת מתקשה להודות בכך.
מה הבעיה עם לינוקס?
עכשיו שאנחנו יודעים ש-GNU/Linux הוא מודל של פיתוח הפצת תוכנה חופשית ומכירים בעובדה שיש יותר מאשר גירסה אחת של לינוקס לא נותר אלא לבחון מקרוב מה ההבדלים המהותיים בין הגירסאות השונות של לינוקס, מסחריות או חופשיות.

מה אין בגירסה חופשית של לינוקס?
בפרספקטיבה של "אני רוצה לעשות בלינוקס כל מה שאני יכול לעשות בחלונות או במק," גירסה חופשית של לינוקס, כזו שלא מופצת על ידי חברה מסחרית וכוללת תוכנה לא-חופשית, חסרה את המרכיבים הבאים:

- תמיכה (מלאה) בפורמטי מולטימידיה לא חופשיים (mp3) או DVD
- תמיכה (מלאה) בכל סוגי החומרה
- תמיכה (מלאה) ביישומי אופיס

שים לב שמדובר ב'תמיכה מלאה', לא בעדר תמיכה. לינוקס תומכת היטב בכל תקן פתוח, בין אם מולטימדיה או אחר, אבל גם בתקנים סגורים. לינוקס ומערכות הפעלה חופשיות אחרות, כמו FreeBSD למשל, הן מערכות ההפעלה שמספקות את התמיכה הטובה ביותר בתקנים פתוחים. מסיבה זו נהוג לומר 'קוד פתוח ותקנים פתוחים', למרות שזה לא מתחייב. בפועל, זה המצב.

הפתיחות הזו היא בשורש קיומם של לינוקס והקוד הפתוח. מערכת הפעלה חופשית לא יכולה להיות תלויה ברצונם הטוב של אחרים. מה שלא פתוח היום, יוחלף בעתיד ככל שיהפוך נפוץ יותר. פטנטים על פורמט קבצי mp3 או gif? יש ogg ו-png. מיקרוסופט מסרבת לפתוח את הפורמטים של אופיס? לא נורא, יש OpenDocument. הפורמט של QuickTime, Windows Media או RealMedia מגביל? יש Theora, Dirac, Matroska ועוד. כולם פורמטים פתוחים שזמינים לא רק בלינוקס, אלא בכל מערכות ההפעלה האחרות.
כך גם כאש מדובר ב'מנהלי התקנים' (דרייברים) של ציוד היקפי מגוון שיש כיום לכל משתמש מחשב. כאשר אומרים לך שלינוקס חסרה 'מנהלי התקנים' לחומרה שונה, זכור שכתיבת מנהל התקן לחומרה שהיצרניות שלה לא משחררות את המפרט עבורה, היא משימה די מורכבת מבחינה טכנית. ולא פחות חשוב, גם מבחינה משפטית. למעשה, לינוקס תומכת בכל התקן שהיצרן שלו מספק את המפרט הטכני, או התקן שהיצרן שלו פיתח בעצמו מנהל התקן מתאים.

בפועל, לעיתים קרובות, גם בהעדר מפרט פתוח ובמיוחד כאשר היצרן לא מספק פיתרון הולם, מפתחי הקוד הפתוח מצליחים לספק פתרון חופשי בתהליך של 'הינדוס לאחור'. אבל למרבה הצער, פתרונות שכאלה לא יהיו זמינים לעולם כחלק מהתקנה רגילה של לינוקס, אלא בנפרד ממנה. המציאות המשפטית-מסחרית כיום פחות מאידיאלית עבור הקוד הפתוח.
ללא קשר ליכולות של המפתחים לכתוב מנהלי התקנים ותוכנות מולטימדיה, לינוקס תמצא תמיד בעמדת נחיתות לעומת Windows, או למק, כאשר מדובר בפתרון לטכנולוגיה שהיא קניינית ועטורת פטנטים ומגבלות אחרות.
דרישות חומרה
לינוקס קלה מאוד להתקנה במחשבים במחשבים שאינם חדישים מדי, או מיושנים מדי. למרות שלינוקס מצטיינת בתמיכה בטכנולוגיות חדשות (ראה למשל תמיכה במעבדי AMD64 וארכיטקטורת 64 ביט בכלל), אלא אם כן יצרן החומרה משתף פעולה עם קהילת הקוד הפתוח ומשחרר מפרטים, הוספת תמיכה בחומרה חדשה אינה מיידית.

דרישות הסף ממחשב בו תתקין גירסה עדכנית של לינוקס אינן שונות באופן מהותי מאלו של Windows XP, אם תרצה להפיק את המירב משולחנות העבודה הגרפיים החדישים של לינוקס. דרישות הסף הן Pentium II במהירות 400 מה"צ לפחות, 3 ג"ב פנויים בדיסק הקשיח ו-128 מ"ב זיכרון RAM לפחות.

אפשר אמנם להתקין את לינוקס גם במחשבים ישנים יחסית, כאלו שכבר לא ניתן להתקין בהם Windows, אבל אל תצפה לניסים. מחשבים ישנים בהם תתקין את לינוקס יתאימו לשימוש כשרתי קבצים, שרת אינטרנט ודואר בייתי, או כמחשב המיועד לשימוש אחר מלבד כשולחן עבודה מודרני. כדי להפיק ממחשבים אלו מעט יותר, קרא על "פרוייקט RULE", או במאמר "מחשב הגרוטאה שלי".

אם אתה מתכוון לרכוש מחשב חדש, נסה לברר אילו רכיבים ותת מערכות הוא מכיל, והאם הם נתמכים בלינוקס. אתה יכול לשאול בחנות, ובכך אולי גם לעודד את בעלי החנות למכור מחשבי לינוקס. מחשבים חדשים שנמכרים עם עותק של חלונות, יקרים בכ-$100 לעומת מחשב ללא מערכת הפעלה. אם אינך מעוניין בחלונות, אין סיבה שתשלם עבורה.
האם לינוקס מוכנה לשימוש בשולחן העבודה?
במידה רבה, השאלה אינה עוד האם לינוקס מוכנה לשולחן העבודה, אלא האם המשתמש מוכן ללינוקס. כמה קשה להתקין לינוקס והאם היא תחליף מלא לחלונות? מי שעדיין לא התקינו לינוקס שמעו שהיא סובלת ממספר בעיות מהותיות. ללא אפשרות לשמוע קבצי mp3, או לצפות ב-DVD, עם דפדפן שלא יכול להציג את כל האתרים שבעולם ובלי תוכנה X שאי אפשר לחיות בלעדיה, מה הטעם? בפרק זו אבחן מקרוב אחדים מהמיתוסים שנקשרו בלינוקס ובקוד הפתוח, ואנסה להעמיד אותם במבחן המציאות.

זה המצב כיום ואין הנחות ללינוקס בינתיים. את לינוקס צריך להתקין לבד, בסיוע חבר או חברה מנוסים, אבל עדיין צריך "להתקין". התקנת מערכת הפעלה היא אירוע שדורש קצת יותר מעורבות מצד המשתמש מאשר התקנת תוכנה, זה בטוח. למרות שהתקנת לינוקס כיום קלה למדי, יותר מאשר Windows לדעתי, או המק, עדיין, זו אינה משימה פשוטה. במקרה הטוב, אם הכל עובד כשורה, תתקין את לינוקס ואת כל התוכנות בדיסק ההתקנה, בשלוש-ארבע הקלקות ובסיום ההתקנה תקבל שולחן עבודה גרפי מודרני, עם תמיכה בעברית, אוסף עצום של תוכנות, ללא וירוסים וללא רוגלות. במקרה הגרוע, אתה עשוי למצא את עצמך ללא מערכת הפעלה בכלל...


קרדיט למי שהכין.