[מאמר-לימודים]האם שיטת הבגרויות הנוכחית מלמדת אותנו להצלחה?
שנה שעברה בבגרות בע"פ באנגלית הבוחנת שאלה אותי מה אתה חושב על הבגרויות. עניתי לה תשובה חד משמעית - משרד החינוך שם דגש על זיכרון ולא על הבנה. להבדיל ממקצועות כמו אנגלית, מתמטיקה וחלק מהריאלים, כל המקצועות הקיימים מלומדים בשיטה הכי מטומטמת שיכולה להיות, בנוסף למבחני הבגרות המצחיקים. אם שואלים אותי, אני חושב שמשרד החינוך צריך לעבור ריענון, ולהתחיל להתייחס ברצינות לתלמידים בארץ. אין פלא שציוני הבגרות במתמטיקה נמוכים - יש להם 5 שעות בשבוע של הבנה, וכל שאר השעות זה רק זיכרון. הם לא מלמדים אותם איך להבין את החומר, אלא איך לזכור אותו. הבנה דורשת שכל, זיכרון דורש זיכרון. שכל לא נעלם עם השנים, זיכרון כן.
היא שאלה אותי למה אני חושב שהשיטה שבה משתמשים לא טובה, והיו לי שתי תשובות בפי. הראשונה מתייחסת למיקוד שכל התלמידים מצפים לו כל מועד. בפועל, זה נראה שרוב (אם לא כל) התלמידים שמחים לקבל את המיקוד, בייחוד שהוא מוריד אחוזים רבים מהחומר. לצופה מהצד, זה נראה כאילו משרד החינוך מרחם על התלמידים, שלא ילמדו כ"כ הרבה. הוא עושה להם טובה שהוא מוריד להם אחוז מסוים מהחומר, שבמקרים רבים גם אחרי ההורדה יש המון חומר לזכור. אם באמת הם היו רוצים שהתלמידים ילמדו, הם לא היו מורידים חלק מהחומר.
התשובה השנייה היא דרך הלימוד והבחינה. חוץ מכמה מקרים בודדים במקצועות הומניים, רוב הבחינה היא שאלות של תאר, הסבר, ציין. יש פה כמה אנשים שיסכימו איתי, שבחיים הם לא למדו איך להסביר, אלא תמיד למדו את ההסבר. ניקח לדוגמא את הבחינה בספרות. בחינה כ"כ ארוכה ומייגעת המתישה את רוב התלמידים. ילדים המציאו לעצמם שיטות איך לזכור את חומר, במקום שיפתחו שיטות איך להבין אותו. זה כבר גובל בטימטום, למה שילד בן 17 ילמד 10 סיפורים, 20 שירים, 2 מחזות/דרמות? למה שהוא ילמד את הניתוח של כל שיר ושיר, וישנן אותו בעל פה? מה זה יתן לו בחיים? אני עכשיו שנה וחודשיים אחרי הבגרות בספרות, וחוץ מקווי רקע כללים בסיפורים שלמדתי, אני לא זוכר כלום.
שאלו אותי פעם אחת, האם אתה חושב שיש מקצוע מיותר בתוך תעודת הבגרות. התשובה פשוטה - בשיטה של היום, קח את כל התעודה, תשאיר את מתמטיקה, אנגלית ומקצוע ריאלי שנלמד ברמת 5 יח' ותיפטר מהשאר. כל שאר המקצועות לא יעזרו לך בעתיד אם הם ילומדו בשיטה הקיימת. למרות כל החומר הרב, יש דבר אחד קטן בבגרות בספרות שהוא טוב - האנסין. זה יאמר לזכותו של משרד החינוך כי רק מהאנסין הזה ניתן ללמוד (יש גם את האנסין בתנ"ך). במקרה הזה המורים מלמדים אותך איך לנתח ונותנים לך לנתח לבד שירים מסוימים.
לכן, אני פונה למשרד החינוך - למה לא תלמדו את התלמידים איך לנתח ולא את הניתוח עצמו? למה לא תלמדו את התלמידים איך להסביר ולא את ההסבר? למה שלא תלמדו את התלמידים איך לגשת לסיפור מקראי, ולא את הגישה עצמה? הרי כשתבוא לאוניברסיטה, כל החומר שנלמד במהלך השנים לא יעזור לך. רמת ההבנה בסופו של דבר, תקבע האם אתה תוכל להשתייך הלימודים ברמה גבוהה יותר. חשוב לציין שהשיטה הזו מתחילה עוד ביסודי, ואם נדרש לשנות אותה, צריך לשנות את כל המע' - שכל לא רוכשים ביום אחד, גם לא בשלוש שנים. אם השיטה הקיימת תימשך, אני אשקול האם לחנך את הילדים שלי (כשיהיו לי..) בישראל.
לכל התלמידים שעדיין לומדים בבתי הספר יש לי הצעה קטנה - תילמדו איך להבין את המקצוע, ולא את המקצוע עצמו. לא יעזור לכם בגרוש המקצוע אם לא תלמדו להבין את המקצוע. יהיה חבל שתיתקלו לראשונה במבחן בלימודים אקדמאיים שבו הזיכרון מהחומר שנלמד לא יעזור - רק ההבנה.
-------------------------------------------------------
*כותב המאמר:
NoiTuloVe
(קרדיט לכותב)
ציטוט ההודעה
