פעם היינו אומה של דיסקט אחד. פראייר אחד שילם על מערכת הפעלה, והשאר העתיקו. מיקרוסופט החכימה מאז, ודאגה שמחשבים יימכרו עם מערכת ההפעלה בפנים. אבל בתחום קונסולות המשחקים אנחנו עדיין בעידן ההוא, בהבדל אחד: הפעם, איש לא יוצא פראייר.
תעשיית הקונסולות היא אחד העסקים הפיראטיים הרווחיים בישראל. על פי הערכות, ב*80%- מקונסולות הפלייסטיישן, ה-Wii- וה*XBox 360- שנמכרות בישראל מותקן שבב מיוחד שפורץ את הקונסולה בניגוד להוראות היצרן, ומאפשר להפעיל בה משחקים מועתקים ומשחקים שהורדו מהאינטרנט ונצרבו על דיסק. עלות השבב, לרבות התקנתו,
היא עד 400 שקל.
השירות עצמו לא ניתן במחתרת, אלא בעשרות חנויות מחשבים וצעצועים שמוכרות את הקונסולות, וכן על ידי מאות טכנאים עצמאיים.
לפי הערכות בתעשייה, הישראלים פורצים קונסולות וקונים העתקים פיראטיים של משחקים ביותר מ*15- מיליון שקל בשנה. "יש יותר מ*200- אלף קונסולות פרוצות בארץ*," אומר ל"כלכליסט" בכיר ברשת אלקטרוניקה גדולה — שלא מספקת את השבב הפיראטי. "תכפיל 200 אלף במחיר הפריצה, שהוא כ*400- שקל, ותגלה 80 מיליון שקל שהחנויות עשו בשנים מעטות, לרוב בשחור ובנטו*."
יותר מ-150 חנויות
על פי בדיקת "כלכליסט*," יותר מ*150- חנויות צעצועים, מחשבים ומכשירי חשמל בישראל - רובן בעלות ותק של שנים ורישיון עסק - מוכרות קונסולות פרוצות. חלקן דואגות גם לפרסם זאת בתוך החנות, באתר האינטרנט שלהן ואף במודעות מובלטות בדפי זהב. היחידות שלא מוכרות קונסולות פרוצות הן הרשתות הגדולות, דוגמת באג, טויס אר אס, ביג בוקס ורשתות החשמל.
פורצים בע"מ
השיטה עובדת כך: הקונה מגיע לחנות ומבקש לרכוש קונסולת משחק. המוכר, מצדו, ממליץ לו לרכוש
קונסולה "שעברה הסבה*," כלומר שהותקן בה שבב, ומפרט את יתרונותיה: מחיר הפריצה הוא פחות ממחיר משחק בודד, הוא מסביר, ואף על פי שהפריצה מבטלת את אחריות היצרן על המכשיר, החנות תספק אחריות לתיקונים.
מתוך 10 חנויות שפנינו אליהן באקראי, שמונה הציעו לנו את השירות. כמה מהמוכרים גם המליצו לנו לחסוך כסף על ידי הורדת משחקים מהאינטרנט - או ציידו אותנו במספר טלפון של אדם "שידאג לאספקת משחקים במחירים מעולים*."
"התופעה הזו הורגת את תעשיית מכירות המשחקים*," אומר אהוד רייזל, בעלי רשת חנויות משחקי הווידיאו ארקדיה. "המוכרים לא מבינים שקונסולה פרוצה אולי מכניסה להם 300 שקל, אבל גורמת להם הפסד של מאות שקלים בשנה על כל המשחקים שהם לא ימכרו. בחו"ל מקובל שבעל קונסולה קונה עד ארבעה משחקים בשנה. אני גם נדהם ממספר ההורים ששואלים אותי בלי למצמץ אם אנחנו מוכרים דיסקים צרובים*," הוא מוסיף.
"אני מסכים שיש כאן אבסורד*," אומר מנהל חנות משחקים מגבעתיים שביקש להישאר בעילום שם. "הקונסולות הפרוצות מפרנסות לנו כיס אחד, אבל לוקחות לנו כסף מכיס אחר*." אבל אין ברירה, הוא מסביר. "מלבד הרשתות הגדולות, אין חנות בישראל שהיתה שורדת בלי למכור קונסולות פרוצות. אני כבר יודע שאין לי סיכוי למכור את המשחקים שאני שם על המדף. המחירים גבוהים מדי, ואם אני לא אמכור קונסולה פרוצה, מישהו אחר יעשה את זה*."
קונסולות פרוצות למכירה. מתוך דפי זהב
אומה של פיראטים
על פי האיגוד הבינלאומי לקניין רוחני (ה*,(IIPA- ישראל היא המובילה העולמית בפיראטיות של משחקי וידיאו. לפי דו"ח האיגוד, 19 מכל 20 משחקים שנמכרים בישראל הם עותקים לא חוקיים.
"הבדיקות שלנו העלו נתונים דומים*," אומר אלעד שיינין, מנהל מחלקת המולטימדיה בהד ארצי. "הפיראטיות בארץ נעה סביב *.94% כמעט כל המשחקים מגיעים מהאינטרנט. אנחנו פועלים במישור המשפטי, ומנסים לסגור אתרים לשיתוף משחקים, אבל הרבה לינקים מובילים בסוף לאתרים בחו"ל, בעיקר ברוסיה. לך תמצא אותם*."
לדברי איתן דרורי, מנהל מותג פלייסטיישן בחברת ישפאר יבואנית סוני, שוק המשחקים הפיראטיים גורם לתעשיית המשחקים נזק של מיליוני שקלים בשנה. השוק הזה פועל בתחנה המרכזית החדשה בתל אביב, ברחוב העצמאות בחיפה (המכונה "הימאים*(" ובכל השווקים הגדולים, וניתן למצוא בו עותקי משחקים במחיר *30–10 שקל, פחות מעשירית ממחירם החוקי.
"זאת מכה*," אומר דרורי. "ליד תחנת המשטרה בחיפה פועלת בסטה למכירת משחקים צרובים, ובמקום לאכוף את החוק, השוטרים קונים שם. במקום שהמדינה תשמור על החוק, חברות עסקיות נדרשות לממן את האכיפה. זה גם פוגע בחוויית המשחק*," הוא מוסיף. "כשאתה קונה לילד קונסולה עם חמישים משחקים צרובים, הוא לא יעריך את המשחק. הוא ידלג בין משחקים. זה יוצר זילות שיש לה השפעה הרסנית על הילד*."
תעשייה ממוסדת
האם אימת החוק לא משפיעה על מוכרי המכשירים הפרוצים? בחנויות שבדקנו הקפידו המוכרים להסביר לנו שהם לא מוכרים משחקים צרובים אלא רק קונסולות פרוצות, משום שמכירת משחקים פיראטיים אינה חוקית, בעוד שפריצת קונסולה, כדבריהם, "זה לא לא-חוקי*."
והם כנראה צודקים. לדברי עו"ד חיים רביה, ראש קבוצת האינטרנט וזכויות היוצרים במשרד פרל
כהן צדק לצר, המושג "לא לא-חוקי" הוא מדויק למדי. "אין בחוק הישראלי סעיפים האוסרים על עקיפת אמצעי הגנה דיגיטליים. בארצות הברית נפסק ששבבים כאלה מפרים את הוראת החוק האוסר על פיצוח הגנות, אבל אין להוראה הזו מקבילה בארץ.
יתרה מכך, בית המשפט האמריקני סירב להגדיר את יצרן שבב הפריצה כמי שמסייע להפרת זכויות יוצרים. אם פיצוח הקונסולות ייעשה באמצעות תוכנת מחשב ולא באמצעות שבב, הדבר עלול להיחשב בישראל כהפרת זכויות*."
עורכי הדין של ישפאר יבואנית סוני חושבים אחרת. עו"ד סער גרשוני ממשרד זיסמן, אהרוני, גייר, ועדי קפלן ושות' אומר: "למרות שכיום חוק זכויות היוצרים אינו אוסר על התקנת צ'יפים, ישנם חוקים אחרים שבאמצעותם ניתן לאכוף את האיסור.
לאחרונה ישפאר פועלת בצמוד לגורמים המשפטיים בסוני אירופה, לצורך הגשת תביעות משפטיות נגד אתרי אינטרנט, חנויות ומעבדות שמציעות לציבור שירותי פריצה לקונוסולות פלייסטיישן".
המידע מועתק מאתר ynet.
מצד אחד,הפריצה אכן מסייעת לנו הגיימרים הקמצנים,ובזכותה אנחנו חוסכים בעלויות.
מצד שני,אנחנו יורים לעצמנו ברגליים,ואם לא קונים משחקים,גם לא יוצאים משחקים,כיון שללא קנייה אין רווח וללא רווח אין כסף לפיתוח ומטרה.
לדעתי,רק אם ירדו משחקי הקונסולות בלפחות 60 אחוזים תרד רמת הפיראטיות ואנשים אכן ירכשו משחקים.
מה דעתכם?
[ידיעה]80 % מהוקנסולות בישראל פרוצות
ציטוט ההודעה
אין מה לדאוג
