שלום, אני חייב לקבל עזרה מכם, כי התאהבתי בילדה מהשכבה שלי שאני מכיר את שמה ואני חושב שהיא יודעת את השם שלי, אבל אף פעם לא הצלחתי לדבר איתה כי אני פשוט כל כך ביישן שאני שונא את עצמי.
אני בן 16, בכיתה י', ותמיד הייתי הילד הביישן והשקט.
קרו לי מקרים שבהם נדלקתי על בנות שפשוט לא העזתי לדבר איתן, וזה פשוט חלף תוך כמה חודשים..
לעומת זאת, אני מרגיש שהמקרה הזה הוא מקרה מיוחד.
אני פשוט חושב עליה כל היום, כל דקה, כל שניה, ולא מפסיק לכעוס על עצמי על כך שאני פחדן ולא מעז לדבר איתה.
למעשה, הסיפור הוא די מורכב.
אני רואה אותה כל בוקר בהסעה לבית הספר.. היא עולה תחנה אחת או שתיים לפני, וכל בוקר לפני שאני מתיישב במושב הקבוע שבו אני יושב כל בוקר, אני מעביר מבט חטוף על הפרצוף שלה, ולפעמים היא גם רואה שאני מסתכל עליה, אבל אני כל כך ביישן שאני לא חושב שהיא מסוגלת להבין שאני מאוהב בה.
למרות שמאז ומתמיד הייתי ילד ביישן, תמיד הייתי מוקף חברים, והשנה כשהגעתי לתיכון ואני לומד בכיתה שהלימודים בה הם ברמה יותר גבוהה משאר השכבה, ולכן כל הילדים הם איכותיים ועם הרוב הגדול של הכיתה התחברתי טוב מאוד ואפילו התחלתי לדבר לא מעט עם בנות.
הבעיה שלי היא שאני קופא כשאני רואה את הפרצוף שלה..
היא פשוט גורמת לי להרגיש כל כך הרבה תחושות ולאבד את העשתונות כל כך מהר.. בשניה שאני רואה את הפרצוף שלה אני אמנם מאושר, אך אני נסגר ולא אומר לה שלום.
אפילו עם חברה טובה שלה, שלומדת איתי בכיתה, אני מדבר ממש חופשי ואנחנו ידידים.
מה נסגר איתי? למה אני כל כך מטומטם? אין מישהו שם למעלה שיתן לי את הכוח להתחיל איתה סוף סוף ולהגשים לעצמי את החלום שנכון לימים אלה הוא הדבר הכי חשוב לי בעולם, המטרה שלמענה אני קם בבוקר?
אני באמת נואש.
כל הזמן אני רק מדמיין לעצמי אילו חיים מושלמים יהיו לי איתה.
אני יודע שאהיה המאושר באדם הם היא תהיה חברה שלי, אבל המציאות האכזרית מראה שאף פעם לא באמת דיברתי איתה אפילו, ושאני בטוח שיש הרבה ילדים אחרים שאיתם היא מדברת באופן חופשי.
לדעתי היא ממש יפיפיה. פשוט מדהימה. האישה הכי יפה שפגשתי בחיי.
אני גם מאוד מפחד שמישהו יתפוס אותה, ולמרות שהבנתי שנכון לעכשיו היא פנויה, אני מקווה שאין לה חבר..
עוד דבר שאני תמיד רואה אותו בתור מכשול בדרך להשגתה הוא העובדה שאני במגמת הנדסת תוכנה (ולא, אני לא חנון.. תאמינו לי שאני יודע איך נראים חנונים ומודע מאוד לעובדה שאני עלול להיתפס בתור אחד כזה, ולכן אני עושה מאמצים כדי שהתדמית הזאת לא תודבק לי) והיא במגמת מוסיקה, בתור סולנית, זמרת.
אני חושב שזה גרם לה להיות הרבה יותר פתוחה וחייכנית, כי היא גם נמצאת בסביבה שבה כל הזמן שרים ורוקדים וכו', בעוד המסגרת שאני נמצא בה היא שקטה יותר, ואצלי הרבה יותר עסוקים במבחנים וציונים מאשר בכיתת המוסיקה שבה היא נמצאת..
אני חושש שהניגוד הזה ביני לבינה עלול לגרום לשלושה דברים:
א) היא תיפתח בניגוד אליי, מה שיגרום לריחוק עוד יותר גדול בינינו.
ב) היא עלולה לא לרצות אותי בגלל דעות קדומות שאולי יש על המגמה שבה אני לומד.
ג) מישהו אחר יתאהב בה/ ירצה אותה רק בגלל שהיא "כוסית" (וכן, היא כוסית).
בקיצור, זה מקרה די מורכב, ואני מקווה שחלקכם תקדישו זמן כדי לקרוא את הכול למרות שאני יודע שזה המון, אבל אני פשוט חייב עזרה, כי אני מרגיש שאני מסוגל להתחיל איתה עם העזרה שלכם.
תודה!









