יש לי חברים
אני יודעת שהם אוהבים אותי
אבל אני מרגישה שהם לוקחים אותי מובן מאליו..
וזה מתבטא שרק אני יוזמת ,מתקשרת ,מציעה ,מזמינה
ואני כמעט בטוחה שאם אני אפסיק לעשות את זה אז אני אהיה לבד
למישהו יש רעיון איך אפשר לשנות את זה?
יש לי חברים
אני יודעת שהם אוהבים אותי
אבל אני מרגישה שהם לוקחים אותי מובן מאליו..
וזה מתבטא שרק אני יוזמת ,מתקשרת ,מציעה ,מזמינה
ואני כמעט בטוחה שאם אני אפסיק לעשות את זה אז אני אהיה לבד
למישהו יש רעיון איך אפשר לשנות את זה?
|
|
אני מכיר את ההרגשה הזאת .
אני באמת מזדהה איתך .
זה קרה לי כמה פעמים .
ואת יודעת מה עשיתי ?
את יושבת כן ?
הלכתי .
הפחד הוא להישאר לבד, וזה מה שעשיתי .
קמתי והלכתי .
אמרתי לעצמי, עכשיו נראה מי הם החברים האמיתיים שלי .
מתוך 15 נישארתי עם 3 .
מה דעתך על זה ?
אולי ביגלל שאת תמיד יוזמת אף אחד אחר לא מרגיש את הצורך ליזום?
נסי להפסיק להציע כל מיני רעיונות ופשוט להתקשר לחברים ולשאול, נו אז מה עושים היום?
בפעמים הראשונות זה יהיה להם קצת מוזר ולא תעשו הרבה, אבל אחרי מעט זמן מישהו אחר כבר ישתלט על כל העסק הזה של להחליט מה עושים.
הרעיון שxPo נתן הוא סבבה, והוא עבד פעם גם בישבילי, אבל אל תמהרי להפרד מחברייך כל כך מהר.
בהצלחה.
***וXPO מה קרה? למה אתה כבר לא מנהל? הייתה תותח!!!
נערך לאחרונה על ידי DIESEL POWER; 10-01-2009 בשעה 13:01.
Berlingo כי לפעמים... פשוט אין ברירה
מה שאת עושה זה דבר שיכול להרוס לך רק יותר את היחסים.
ברגע שאת עושה את זה את מורידה לעצמך את הערך.
את מראה שאת צריכה אותם והם לא צריכים אותך, הם פשוט התייחסו אלייך כמובן מאליו.
פשוט אל תעשי את זה [אבל תמיד יש קיצוניות].
תכירי אנשים חדשים, ולהראות לחברים שלך שאת לא צריכה אותם, יש לך עם מי להיות.
הן צריכות אותך.
אני כל כך מרגיש את ההרגשה הזאתי
כאילו בחברה אני די מקובל כאילו אני רוב הזמן שלי עם חברים
אבל כמעט תמיד אני שואל אני מארגן. כאילו אם לא הייתי אומר כלום לא היו מזמינים אותי
הפתרון שלי הוא . לא להתקשר לאנשים. לשמוע מה מתכננים ופשוט להגיע. ואז אם הזמן מזמינים אותך לבד