שנה: 2009
ג'אנר: פעולה
החברה שהוציאה את המשחק: CAPCOM

ל-Lost Planet, משחק הפעולה המושקע של Capcom לקונסולת המחשב וה-Xbox 306, אין ממש עלילה – אבל הוא מלא באקשן מהיר וחסר מעצורים.

הערת המערכת: Lost Planet איננו משחק חדש, אך מאחר וקונסולת האקס-בוקס 360 איננה משווקת בישראל באופן רשמי, התקשינו עד כה להשיג עותקי משחקים לסיקור. מעתה והלאה אנו מקווים לספק לכם סיקור שותף ורציף של האקס-בוקס 360 ומשחקיה, ועל כן אנו פותחים במספר ביקורות על כותריה הבולטים של הקונסולה שיצאו במהלך החודשים האחרונים.


בכל פעם שאני ישן בקיץ עם חלון פתוח אני נתקל בעיוות חדש של הטבע: דבורה בגודל של כדור טניס או עכביש עם כנפיים וזנב. אם יש משהו אחד טוב בבואו של החורף במדינתנו הקטנטונת הוא היעלמותם של החרקים מחדרי השינה שלנו, ממגדל השמירה בבסיס או מהסנדוויץ' שעזבנו לרגע במטבח - אז למה ב-Lost Planet, הכותר החדש-ישן לאקס בוקס 360 מבית היוצר של Capcom הכל הפוך?

למי שלא ראה את הסרט Starship Troopers (או 'גברים בחלל', תרגום חופשי של סצנת הקולנוע בישראל) אני אפרט על סיפור הרקע של המשחק (שבגדול זה אותו התסריט, רק עם קרח) - המשחק מתרחש בעתיד בו בני האדם עזבו את כדור-הארץ על מנת לאכלס כוכבים אחרים. נראה כי על הכוכב הקפוא E.D.N 3 העניינים מתחילים להסתדר עבור בני-האנוש, אך לא עובר זמן רב עד שגזע חייזרים בשם 'אקריד', יצורים ממשפחת החרקים בהגדלה פי 1000, הורס את השמחה.

בני האדם מגלים כי בתוך גופם של החרקים ישנו משאב אותו הם יכולים לנצל לחום ולאנרגיה. בצעד חכם במיוחד מחליטים להישאר על הכוכב הקפוא, אך לא לפני שהם מפתחים אמצעי להילחם בחייזרים: מקים (Mechs) בעלי עוצמת אש כבדה הנקראים 'Vital Suits' (או 'חליפות ויטאליות' בתרגום חופשי שלי). מלבד החרקים, נלחמים בני האדם במחתרת הנקראת 'Snow Pirates' (די לתרגומים!) - קבוצה של אנשים פורעי חוק עם תכניות משלהם לכוכב.

אנו משחקים את ויין, פיראט שלג שנתגלה קבור מתחת להריסות של קרח, וכל מה שהוא זוכר מעברו זה שאביו נהרג ע'י חרק עצום הנקרא 'עין ירוקה' (נחשו למה). ויין יוצא למסע נקמה במטרה להרוג את החרק בעל העין הירוקה, ומכאן הסיפור הופך למבולבל, לא עקבי, מוזר וממש אבל ממש לא מעניין. אני ממליץ לנסות לעקוב אחרי העלילה רק אם אתם מחזיקים בבית מלאי גדול של אספירין.

האמת היא ש-Lost Planet לא ממש צריך עלילה, זהו משחק פעולה מגוף שלישי שזורק על השחקן טונות של אויבים, מבני אדם לחרקים בשלל גדלים, וכלה בבוסים גדולים מהחיים. הבוסים נעים בדרך כלל מחרקים עצומים (ממש כמו אצלנו בקיץ) לרובוטים בעלי מגוון רחב של נשקים, המהווים בעצם את גולת הכותרת של המשחק לשחקן יחיד.

המשחק לא מכריח את אתכם להילחם באויבים הפזורים בשלב ולהרוג אותם, ואתם יכולים פשוט לרוץ עד לבוס הבא (למרות שישנם מקרים בהם זה לא קל כמו שזה נשמע). למרות זאת, עדיין תרצו לירות בכל הנקרא בדרכיכם, מפני שקודם כל ממש כיף לחסל חרקים ולראות אותם מתפוררים, ושנית, חום הגוף של וויין נמצא בירידה מתמדת עקב החורף הקר והנצחי, והוא צריך זרימה עקבית של אנרגיה תרמית אחרת הוא ימות.

האנרגיה התרמית הזו נמצאת בתוך החרקים, הפיראטים או נקודות מפתח במהלך השלב, ומחדשת את חום גופך. המנגנון הזה לא בא לידי ביטוי ברמת הקושי הרגילה (Normal), אלא רק ברמות הגבוהות יותר. ברמה זו לא תחסר לנו כמעט אף פעם אנרגיה, ולא ממש נצטרך להתייחס למד שמייצג זאת בפינה של המסך, חוץ ממספר קרבות בוסים בהם רמת האנרגיה שלנו תרד.

סביבות המשחק נעות בין מרחבי שלג פתוחים, מתקנים תת-קרקעיים ואפילו שיטוט בתוך הר געש. הסביבות מלאות גם בפרטים אשר ניתנים להריסה, כמו חביות נפץ, מגדלי שמירה וקירות. מה שהופך את הסביבה לאינטראקטיבית אפילו יותר, הוא וו האחיזה שברשותו של וויין - ממש כמו ברוס וויין, גם וויין שלנו יכול לשגר את עצמו באמצעות יריית הוו לאן שנחפוץ, למשל, לגג של בניין הרוס לקבלת זווית טובה יותר לצליפה.

קרדיט לאתר Gamer.