היי
היום היה לי שיעור נהיגה ראשון מתוך ה22 שאני צריך לעבור כדי לקבל רישיון לדרגה C1.
השעה של הנהיגה עברה כמו דקה
היות ויש לי כבר רישיון לרכב פרטי, יצאנו מיד לכביש. הייתי ככה:
נתחיל מהרשמים מפנים הרכב. תנוחת הישיבה שונה מכל מה שהכרתי עד עכשיו.
הסדר בדוושות הוא אותו הסדר אבל בין הבלם למצמד יש לי את עמוד ההגה. וזה קצת מפריע לרגל. משמאל לדוושת המצמד יש את הבלם מנוע. באוטו רגיל משמאל למצמד יש פשוט מקום לרגל ככה שהיה קצת קשה להתרגל לבלם הזה
ידית האיתות, בזמן הפעלתה עושה רעש כל כך חזק שנשמע כאילו שברתי אותה
הבלם לא רגיש בשיט. ליטוף קל לא עוזר ביכלל וצריך ממש להשקיע כדי לעצור אותה, וזה עוד כלום לעומת המצמד (קלאצ').
הדוושה הזאת כל כך כבדה (קשה ללחיצה) שאני בטוח שאחרי שלוש שנים עם דוושה כזו ואני אהיה יותר בכושר מחייל בשייטת.
עוד דבר לגבי בלימה.
בלימת חרום, שכחו מזה! אין דבר כזה במשאית
זה כל כך קשה לעשות בה בלימת חרום שניראה לי פשוט יותר קל לוותר ולפזר את ההולך רגל על השמשה הקדמית (בצחוק כן?)
קושי נוסף במשאית הוא כמובן גודלה. (אני מאמין שלא גיליתי לאף אחד שום דבר חדש נכון?)
היא רחבה יותר מכל רכב פרטי, ככה שצריך לשים לב שאני לא מגרד שום דבר מהצד.
היא ארוכה יותר, ככה שצריך ממש להזהר לא להוריד אף אחד כשאני עובר נתיב.
בנוסף צריך תמיד להסתכל במראות כדי שהגלגלים האחוריים לא יעלו על המדרכה/כיכר/הילד של השכן.
ההילוכים מאוד מאוד קצרים, צריך תמיד לשחק עם ההילוכים, ובגלל דוושת המצמד הכל כך כבדה זה פשוט בילתי נסבל!
עכשיו לפלוסים,
זה מאוד מאוד מאוד כ-י-ף!
לא יודע למה אבל נהנתי מכל רגע!
עוד דבר ששמתי לב אליו זה ה"כבוד" שנותנים לך שאר הרכבים.
אף אחד לא מעיז אפילו לעקוף , לצפור, לחתוך אותי. (אף נהג בכבישי ישראל לא טיפש כל כך)
מה שלא עושים לתלמידים על רכב פרטי. הנהגים ממש לא סבלניים כלפי תלמידים על רכב פרטי...לפחות ממה שאני ראיתי.
בכל מיקרה, אחרי השיעור הזה יצאתי עם חיוך טיפשי מאוזן לאוזן ושריר מנופח ברגל שמאל.
המשך גלישה מהנה.







ציטוט ההודעה








