אני עלה נידף הנמצא לו באמצע סערה ,
פזיז בדרכי לגשם השוטף אותי בחוזקה ,
כשהוא חוצה אותי לשניים ברגע מתיש ,
כאב הוא כל מה שאני רוצה להרגיש ,
היא שומרת את סודה עמוק בעיניה ,
עוטפת לה את האמת בכל שקריה ,
העיניים לא רואות אבל הלב יודע ,
השקר שוב מצא את דרכו אליה ,
ברגע כואב אני קשה מלשאת יותר ,
נפשי כלואה ולא מוכנה שוב לוותר ,
נלחמת לשמור אותה כל כך קרוב ,
אוחזת בה חזק ולעולם לא תעזוב ,
היא פותחת את שעריי ליבה כמו ורד ,
כשהיא ממש קרובה אליי וליבה חרד ,
זה יוצא לי משליטה וקשה לשחרר ,
עיניה נעוצות בי במבט תמים וחודר ,
אני כה חסר אונים לחיוך הכובש שבה ,
נלחם בקסם השובה אותי שוב בצילה ,
אזלו בי הכוחות כבר מזמן מלהתמודד ,
אזלו שכבר הרגשתי אבוד ברגש מצודד ,
אולי הייתי נאבק ברגש אם הייתי יכול ,
זה פוגע בי שאני כבר לא יכול לסבול ,
היא מבקשת והלב לא מסוגל לסרב ,
הוא מאוהב ברגש שכבר לא מקרב ,
אני נעשה כה חלש רק מלהביט בעיניה ,
הרגליים קופאות מלעמוד קרוב אליה ,
ליבי פועם במהרה מרגש שכבר מסמיק ,
פניי שוב נפולות למחצה ממבט מדחיק ,
זאת תחושת החמימות שחובקת אותי ,
זאת שכל פעם מביכה את הגבר שבי ,
בולעת שוב את לשוני ואין לי מוצא ,
זאת שגרמה לי לגמגם את אהבתי החוצה...



ציטוט ההודעה
F.c Maccabi Haifa

