אני חושב שלא אשכח את אותו היום ,
תחושה לא ברורה מתעוררת לה פתאום ,
התסמינים הראשונים כה רחוקים מלהגדיר ,
האצבע עדין "חלשה" מלהתחיל להסביר ,
הבלבול במוחי חוגג לו על חוסר הודאות ,
מנצל את הרגעים שלא נתפסים לי בקלות ,
אני מנסה להצביע על מה שמטריד אותי ,
על מה שגרם לי לחשוב שכבר לא נרדמתי ,
ואז ברגע אחד ללא כל התראה מוקדמת ,
היא במבט מסמיק מעירה אותי מתרדמת ,
החזירה את אותה הרגשה בלתי מוגדרת ,
ועכשיו כשהיא כאן, היא האחת ולא אחרת ,
ימיי הבלבול אזלו לימים בהם נשארתי אבוד ,
מאוהב בחיוך שהשאיר אותי מזה זמן טרוד ,
בלבל אותי אל לילות לבנים מרוקנים משינה ,
שמט החוצה מליבי הערום כל שמץ של הבנה ,
ועכשיו כשידי כבולות באזיקי האהבה הנצחית ,
קצת מאוחר להדחיק הרגשה תמימה ואמיתית ,
ההיגיון מוצא את עצמו מתעורר ברגע האחרון ,
הלב כבר לא נלחם, הרגש ניצח מעבר לכל דמיון ,
אני משוטט עיוור במסדרונות עיניה המהפנטות ,
מחפש את הדלת שתוביל אותי אל דרך הגאולות ,
מחפש את המפלט ממקום שכבר אין לי לאן לברוח ,
מקום בו הרגש יוכל לגאול את שפתיי חסרות המנוח ,
גופי מתייסר למגע שפתייך הנושק לי על לחי נזקקת ,
ממתין לרגע בו הוא יוכל להסתער בתשוקה בוערת ,
לרגע בו נאבד חושים והבדידות כבר לא תהיה לבד ,
לרגע בו חומת הרגשות שלנו כבר לא תחזיק מעמד...



ציטוט ההודעה
