עד מתי אני ואת נמשיך להעמיד פנים ,
מתי נשים כבר את האגו בצד ונפנים ,
משחקים בתשוקה את המשחק המקדים ,
מתעתעים בה עד שתפרוץ מהמעמקים ,
המבטים המביכים יעידו על חיבור עז ,
דופק הלב ללא שום פחד ברגש נאחז ,
שפת הגוף זועקת למגע גס מחום ידייך ,
זועקת כי היא צמאה למגע קל משפתייך ,
כנראה שזה ימשך לו עד שנצטער על כך ,
עד שנבין שמאוחר תפס את רגליו וברח ,
ריח האכזבה משוטט לו מתחת לאפינו ,
תחושת הפספוס תינצר לה לנצח בליבנו ,
מחכה לרגע שתפתחי את תריסיי עינייך ,
מחכה שתפתחי את הלב הנעול בקרבייך ,
שתשחררי את הרסן העוצר את רגשותייך ,
עוד רגע הוא בחוץ וליבי כבר נמצא בידייך ,
לא זוכר את הפעם האחרונה בה הרגשתי ,
לא הרשתי לעצמי להרגיש כי כנראה פחדתי ,
זאת הייתה בצורת ארוכה וקשה של רגשות ,
טעות אחת הובילה את הלב להינעל ליובלות ,
אם עכשיו הלב כבר אינו נעול כנראה שידעת ,
ידעת שמבין הרבה את האחת שידעה איפה לגעת ,
אל תתני לזמן לחמוק שוב כי הפצע כבר הגליד ,
כי אם ליבי ייסגר פעם נוספת , זה יהיה לתמיד...



ציטוט ההודעה

