אל לילה בלתי נשכח אני לא נרדם ,
זיעה קרה עוטפת לה את גופי החם ,
מטפטפת בכוח על מוחי רגשות אשם ,
הולמת בליבי השבור את כל הזעם ,
אני מוכן לספוג את כל האשמות מיכן ,
יספוג אותם עמוק עד שאתחיל לדמם ,
לצד השתיקה שלי השפתיים ננשכות ,
הן זועקות להם מבפנים בקולי קולות ,
אתם תשפטו אותי כי אני לא אתנגד לכך ,
תזכירו לי בכל ערב מעשה בלתי נשכח ,
מתוך כאב ידעתי שטעיתי ואין לי מחילה ,
ידעתי שהשתיקה שלי מצדיקה כל שאלה ,
אין לילה שאני לא חושב על אותו היום ,
הוא צרוב לו במוחי שכבר אין לי מקום ,
אין לי מקום לחמלה המחפשת את דרכה ,
מחפשת את הנתיב שיוביל אותה לישועה ,
אני שותק לי כי המעשים תפסו את מקומם ,
אני כואב כי אני יודע שזה לא יגמר לעולם ,
אני יודע שהם מחזיקים אותי שלם שלא אתפרק ,
אני דומע כי זה עדין לא מספיק בשביל הספק ,
טעות אחת נוגדת את כל מה שאני מאמין בו ,
סותרת את האופי שעליו האני שלי בנוי לו ,
האכזבה העצמית צורמת לה במעמקי נשמתי ,
היא זו שמחקה כל זכר לבחור הטוב שבי ,
ועכשיו רגשות האשמה מעוררות בי כאב נצרך ,
וכל זאת בשביל לכפר על מעשה בלתי נסלח...



ציטוט ההודעה
