עם הזמן נראה שככל שאנחנו מדברים ,
אט אט הולכות ונגמרות לי המילים ,
ככל שאנחנו אחד לשני מתקרבים ,
אנחנו נמצאים יותר ויותר רחוקים ,
ככל שאנחנו קרבים למימוש אהבתנו ,
הזמן הולך ובורח לנו מתחת לאפנו ,
בואי נשים את המחלוקות שלנו בצד ,
נפנים את השקט שלנו וניפרד מהמטרד ,
נמצא את הזמן שהלך לנו לאיבוד ,
נחפש את הכתם שהותיר אותנו לחוד ,
נאמץ את שרידי החום שנשארו בינינו ,
נחבק את הקרבה שעוד נשארה בליבנו ,
עוד צעד אחד ואנחנו שוב משלימים ,
משלימים את החסר מזה כמה שנים ,
מקרבים את הגעגוע שנמצא כה רחוק ,
מחזירים את הביחד שחשבנו עוד לזרוק ,
לו רק ידעתי מה עוד אצטרך לעשות ,
כדי לגרום לך להבין את כל ההשלכות ,
אני עוד אמצא את הגורם שבינינו הפריד ,
אני זקוק לנו היום, זקוק יותר מתמיד ,
אספת את כל הברירות קרוב אלייך ,
החבאת את החששות במחשבותייך ,
הותרת אותי כה רחוק ממגע ידייך ,
רחוק מספיק שכבר דמיינתי את עינייך ,
ועכשיו...השארת את דלת ביתי פתוחה ,
אני בוהה בגבך המופנה אליי "בברכה" ,
מספר הצעדים כמספר הסיבות להישאר ,
כל צעד גורם לי יותר ויותר להצטער ,
להצטער על הרגע שבו נתתי לך לעזוב ,
לא נלחמתי מספיק על בחורה שהייתה בשבילי הכל...



ציטוט ההודעה


