הלוח העברי ברכת החמה ושלושת השיטות האסטרונומיות הנהוגות
הנה תקופת שמואל כפי שנמצאת במקורות מובאת ביחס למזלות השולטים בשעת התקופה (ברכות נט' א' עירובין נו' ב'), ומזלות אלו אינם מתייחסים למקומם ברקיע אלא כל מזל שולט שעה אחת מיום ראשון לפי הסדר כוכב לבנה שבתאי צדק מאדים חמה ונגה וחוזר חלילה. יוצא כי תקופת שמואל גם כן מתייחסת בעיקר להשפעות כפי שמוצאות ביטוי בעולם, סכנת שתית מים בזמן התקופה, בקשת גשמים, וכן ברכת החמה, וכן תקופה, זאת לא תמיד תהיה כך שתקופת ניסן תהיה לפני הפסח אלא יכולה להיות גם אחריו. כפי שעוררו על כך מפרשי הרמב"ם להלכות קידוש החודש ובראשם הפירוש. אורכה 365 ו 1/4 יום במדויק.
תקופת רב אדא תכונתה העיקרית היא שעל פי הלוח העברי לעולם תצא תקופת ניסן לא יאוחר מ טו' ניסן כך שחג הפסח יהיה תמיד כבר בזמן שהחלה תקופת האביב שהתחלתה הוא בתקופת ניסן, ולפי הרמב"ם פרק י' הלכות קדוש החודש, עליה סמכו הבית דין לעיבור השנה, אך תקופות אלה תקופת רב אדא שאורכה 365 ו 1/4 יום פחות קצת.
הנה שתי שיטות תקופת רב אדא ותקופת שמואל הן בקירוב ובמהלך השמש האמצעי.
תקופת השמש האמיתית היא התקופה שבה השתמשו לחישובי ראית הירח כדי לדעת אם יראה הירח ואז לצפות לעדים, ולדעת כיצד לחקור אותם. ואולם ביחס ללוח העברי עד שנת ד' אלפים תע"ט איחרה התקופה האמיתית אחר תקופת אדא בזמן יציאת מצרים שהוא בשנת ב' אלפים ר"נ ללוח העברי עד שהשתוותה עליו בשנת ד' אלפים תע"ט. יוצא מכך שעד השנה שהשתוותה השיטה האמיתית והחלה להקדים את תקופת רב אדא, היו הרבה שנים, שעל פי הלוח העברי שבעיבורים סמכו על תקופת רב אדא היו הרבה שנים שהתקופה האמיתית היתה לאחר תחילת הפסח. על שאלה זאת אפשר לתרץ לפי מסקנת הרבי בשיחת הקודש אחרון של פסח ערב ברכת החמה תשי"ג כי תקופת רב אדא היא מציאות של תורה, והיות והתורה נתנה לבית דין את הכוח שלפי קביעתם יתקדשו המועדות אם ע"י עבור השנה או קביעת ראש חודש לאו דווקא ביום שבו יראה הירח, התקופה שסמכו עליה היא התקופה האמיתית על פי תורה, ולא דווקא התקופה כפי שנראית לעינינו.
ציטוט ההודעה
