[כתבה]ביקורת על הפרק האחרון.
בין העוגיות עם בשר הכבש, המנעולים שמחפשים מפתח, השמאלץ האמריקאי, הקרסול הבעייתי של יעל והשטרונגול הענק של רן, הזוג שרץ מהבית הרגיש רק דבר אחד: תסכול עמוק. לפחות קיבלנו הופעה של אלביס
דמיינו את הסיטואציה הבאה: אתם עומלים על הכנת הסנדביץ' המושלם, חותכים פרוסות לחם בעובי המדויק, מניחים פרוסת עגבנייה, מספר פרוסות כתף בקר משובחות ומורחים חרדל דיז'ון בייבוא אישי מצרפת. אתם מסיטים לרגע את המבט ומגלים שהכלב שלכם חטף את הסנדביץ' המהולל ובלס אותו תוך שניות, כשהוא משאיר אחריו רק ערימת פירורים. נשמע מתסכל? ככה בערך הרגשנו אתמול במהלך הצפייה בפרק האחרון של המירוץ למיליון.
אין ספק שהפרק היה בסימן תסכול כללי - לאכול מיליון עוגיות כדי למצוא אחת טעימה במיוחד (איכס- עוגיית שקדים עם בשר כבש!), להיכנס לנעליו של מוהל מן השורה ולבצע חיתוך מדויק (אמנם של אטריות, אבל הרעיון דומה), להאמין בכל הלב שלכל מנעול יש מפתח, לאתר מעגן גונדולות קטן בתוך מלון בגודל של תל אביב ולקינוח, לגלות שאליענה ויעל הודחו רק בגלל נקע קטן בקרסול. בקיצור, מתסכל.
למען האמת, התסכול בהדחה של אליענה ויעל היה הגדול ביותר בפרק זה, בעיקר בגלל שאחד מהזוגות החזקים סיים את דרכו בשלב מוקדם מהצפוי והכל בגלל נקע קטן, שגרר ריב גדול, שיצר פער ענק והוביל להדחה עצובה. אם להיות כנים, באמת האמנו שהפעם יהיה פרק ללא הדחה, או אולי זה מה שרצינו להאמין ברגע שהייתה לנו תחושה שאליענה ויעל צולעות לעבר המקום האחרון. אפילו רז ציפה מהן שיגיעו רחוק יותר. מילא לאכזב אותנו, אבל למה לאכזב את רז? מסכן.
היו שלום יעל ואליענה, ייצגתן נאמנה את הכוח הנשי במירוץ. כעת נותרו הדס וענבל לשאת את הנס לבדן, על אף שהן בטח לא יעשו זאת באותו שארם מרוקאי ששבה אותנו.
אלביס פרסלי הגיע לבניין
בהמשך ישיר לפרק הקודם, פיצ ובובון ממשיכים להסתער קדימה היישר אל המקום השני במירוץ ולמקום הראשון במצעד הזוגות המצטיינים. בעוד עמיחי מצטרף למיה בנפילה החופשית מהפרק הקודם והם ממשיכים יחד לאבד את ההובלה, דווקא צמד העכברונים מנצלים את המומנטום ומביאים אותה בקאמבק רציני.
לשמחתנו, ההצלחה מוציאה מהם צדדים שלא הכרנו, כמו הצד האומנותי של גיל, אשר קיבל אצלנו נקודה לשבח כשהרשה לעצמו להשתחרר והביא אותה באלביס פרסלי סטייל עם ריקוד ושירה סוחפים על הגונדולה המשייטת.
הזוג המאכזב היה הפעם, ללא כל ספק, רן ומיכל, אולי פחות בגלל העובדה שאכזבו אותנו, כמו בגלל העובדה שאכזבו את עצמם בהתברברות המטופשת בדרך למשימת הגונדולות. דווקא כשנראה היה שהם בדרך לעקוף את הבלונדיניות, רן העלה את הסוגיה האלמותית המעוררת ויכוחים וריבים רבים במשך אלפי שנים- האם עדיף לסמוך על חוש הניווט הגברי או לבקש הכוונות מזרים.
כמה מפתיע היה לגלות שרן שייך לאסכולת "אני סומך על חוש הניווט שלי יותר מאשר לשאול אנשים אחרים". אבל לשמחתנו הרבה (אנחנו מודים- שמחנו לאיד), רן הצליח לפתור את הדילמה הזו אחת ולתמיד- לא עצרת לשאול, התברברת, הבלונדיניות ניצחו אותך, תאכל ת'לב!
בטח שמתם לב
1. שההפקה ניסתה לתקוע לנו שמאלץ בסגנון סרט אמריקאי דביק כשהעניקה לצוותים מנעולים שמשום מה גרמו להם לדבר על אהבה, יחסים וזוגיות באופן שהרגיש מאולץ ומלאכותי משהו. ואנחנו אומרים: לא באמת חשבתם שנאמין שההשתפכויות היו ספונטניות. הצופים בבית לא טיפשים. סביר להניח, שכמו הזוג שרץ מהבית, כל מה שהם שמעו היה- פליץ, פלאץ, פלוץ.
2. שגיל ניסה לספור את העוגיות בכל קופסא, להכפיל במספר הקופסאות, להעלות בריבוע, לחלק בפאי, ואפילו הפעיל את ראיית הרנטגן שלו כדי למצוא את העוגייה עם הבשר, העיקר לא לעשות את המשימה עצמה- לנגוס בעוגיות! ואנחנו אומרים: זה ממש כמו סינדרלה של שנות האלפיים, נותנים לבת החורגת לעשות את כל העבודה השחורה.
3. שאליענה, בעודה מבינה שהיא כבר לא תרוץ לכיוון קו הסיום בגלל צליעתה של יעל, החליטה לנצל את הזמן כדי להסתכל על חלונות הראווה. ואנחנו אומרים: תכלס, כבר הגעת עד לסין, לפחות תחזרי עם משהו ביד.
4. שרן מתנהג כמו ילד קטן שמאבד את הסבלנות כשאמא שלו מבשלת במקום לתת לו תשומת לב ואפילו קיבל נזיפה מאמא מיכל. ואנחנו אומרים: מיכל המסכנה, חשבה שנפטרה מכאב הראש של הילדים לחודש ובמקום זה קיבלה ילד מגודל ומטריד. מיכל, בקטע הבא של המירוץ אל תשכחי לארוז ביצי הפתעה של קינדר, זה ישתיק אותו.
פניני השבוע
1. "זה היה נראה כמו מה שאמור להיות התפקיד השני כשעושים סקס" – המשימה במטבח מוציאה משי את הניסיון להבין את התפקיד הנשי, לא רק במטבח אלא גם במיטה.
2. "רגע! מה קרה?!"- אליענה, שמבינה שסוף המירוץ קרב ובא, צועקת על נהג סיני ומכינה עצמה להתאקלמות מחודשת במציאות הישראלית.
3. "אני מבסוט מהשטרונגול, אף פעם לא היה לי כזה שטרונגול"- רן ממשיך ליפול לכל בור בו יש לו אפשרות להישמע כמו נער מתבגר.
4. "כולם בחרו אטריות? אני לא מבינה"- אליענה באמת לא מבינה. היא לא מבינה שכולם כבר סיימו את המשימה ובעיקר לא מבינה שהיא ויעל אחרונות חביבות.
5. "הטכניקה שלנו הייתה למצוא את השגם העליון של המנעול"- רן בתפקיד החנון של הכיתה שחוטף תמיד מכות. ושוב, כל מה ששמענו היה- פליץ, פלאץ, פלוץ.
קרדיט לnrg
ציטוט ההודעה
