[פרסום] נמלטים וגמרנו: ראיון עם כוכבי הסדרה.

[ירדן]

נמלטים וגמרנו: ראיון עם כוכבי הסדרה


רגע לפני שהם חוזרים לחיינו עם הפרקים האחרונים בהחלט של "נמלטים", מספרים הכוכבים וונטורת מילר ושרה וין קלייס על היום המיוחל שאחרי סקופילד וטנקרדי ד שניהם מקווים לסוף טוב, אבל מודים שלא ממש מגיע להם ומצפים בקוצר רוח לתפקידים אחרים. ממש אחרים

וונטורת מילר צילום: רויטרס


כבר ארבע שנים שוונטוורת מילר (36) לא יכול לעבור ברחוב אירופאי בשקט. נכון, בארצות הברית יש רק שמונה מיליון צופים בממוצע בפרק של "נמלטים", אבל באירופה מילר הוא רוק סטאר. "בפעם האחרונה שהינו באירופה, הייתי בהריון בחודש שביעי, ואני חושבת שאנשים הסתכלו יותר על הבטן שלי מאשר עלי", צוחקת שרה וין קלייס, שמגלמת בסדרה את ד"ר שרה טנקרדי.

"אף אחד לא זיהה אותי. אבל כשהייתי עם וונטוורת, אנשים ניגשו אלינו כל הזמן, אמרו לי 'סליחה יקירתי' והזיזו אותי הצידה כדי לדבר איתו. בסוף, כמובן, דוחפים לי ליד מצלמה ומבקשים ממני לצלם אותם עם מייקל סקופילד". בשבת תחזור "נמלטים" לשישה פרקים אחרונים שיסכמו את העונה הרביעית ואת הסדרה, שיש אומרים שנמשכה לפחות עונה אחת יותר מדי.

שני פרקים נוספים שצולמו בעונה הזאת יגיעו כתוספות מיוחדות בדי.וי.די של הסדרה, שישוחרר בקיץ. ב"יס" יקרינו את הפרקים שעות ספורות אחרי השידור באמריקה - הספוילרים, הפעם, מפחידים את כולם. "העונה הרביעית הרגישה מתחילתה כמו סוף המשחק", אומר מילר. "מההתחלה הרגשתי שהדמויות האלה צריכות לזכות בשקט ובשלמות, או שהן ייהרסו בדרך. בדיוק בגלל זה נהניתי כל כך מהעונה הזאת".

היתה הרבה ביקורת על שתי העונות הקודמות.
"העונה השלישית הפריעה לחלק מהמעריצים, שחשבו שהיא קשה ושחורה מדי. אני, אישית, שמחתי לשים את מייקל מאחורי סורג ובריח. העונה השנייה היתה בעייתית לדמות שלי, שהיה כל כך אקטיבי בעונה הראשונה, ידע בדיוק לאן הוא הולך ומה הוא רוצה לעשות, ופתאום לא היה לו מושג. בעונה הרביעית אני נהנה להיכנס לעומק היחסים בין מייקל ושרה, ואני נהנה משיתוף הפעולה עם שאר הדמויות".

קרדיט ל-NRG


איזה סוף היית רוצה לדמות שלך?
"אני אוהב את הרעיון של סוף טוב, אבל אני לא בטוח שמגיע לנו. בשלב הזה, הידיים של מייקל כבר די מזוהמות, ואני חושב שצריך הקרבה אולטימטיבית כדי לסגור את הקצוות ולהשלים. אבל קשה לי להאמין שזה יקרה. תעוזה היא לא תכונה שמאפיינת רשתות טלוויזיה רגילות. אבל מי יודע, אולי הם יפתיעו אותי".

שרה, את חושבת שמייקל וד"ר טנקרדי יכולים ליהנות מאושר ועושר עד עצם היום הזה?
"אני לא חושבת שאף אחד מהאנשים האלה יודע מספיק על האחר כדי לדמיין את היחסים שלהם לטווח הארוך. אני לא חושבת שזה בריא. אבל מייקל הוא הדבר היחיד שלמענו שרה חיה עכשיו. אין לי מושג איך זה ייראה בעוד שישה חודשים, כשהכדורים יפסיקו לשרוק".
שירת הברבור
אחרי מותה וכריתת ראשה בטרם עת, חזרה טנקרדי לחיים ולעונה הרביעית, הרבה בזכות מחאות מעריצים שדרשו מ"פוקס" להחזיר את דמותה. "אני חושבת שאני צריכה לתרום עשרה אחוזים ממה שהרווחתי השנה למעריצים שלי, כי בזכותם חזרתי לתוכנית", צוחקת וין קלייס.

"זה היה הדבר האחרון שציפיתי לו. בדיוק ילדתי, והייתי עסוקה בלהיות אמא, אבל נורא התרגשתי כשגיליתי שהמעריצים שולחים אימיילים זועמים ודורשים להחזיר אותי לתוכנית. הצופים היו כמו קוץ בתחת למנהלים של פוקס, וזה מה שהחזיר לי את העבודה".

איך את מתמרנת בין התינוקת לעבודה?
"כשאני בבית אני לא חושבת על העבודה, וכשאני בעבודה אני חושבת על איך אני יכולה לעשות את העבודה בצורה הטובה ביותר, אם אני כבר רחוקה מהתינוקת שלי. האימהות עזרה לי להתמקד".

קלייס. ד"ר טנקרדי חזרה בזכות המעריצים צילום: רויטרס

עכשיו צריכים כל החברים בסדרה להתכונן ליום שאחרי. מילר-סקופילד, למשל, ממש לא יתגעגע לקעקועים שכיסו את גופו, ומתכנן לנסות את מזלו בקומדיות. "קומדיות זה נורא קשה", הוא אומר. "אני מפחד מהן נורא, ודווקא בגלל זה הייתי רוצה לנסות אחת. הייתי רוצה לעשות גם סרט קולנוע, סרט שאולי רק עשרה אנשים יראו, אבל שיהיה טוב. דרמה שתתרחש בסלון, בחדר השינה, או סתם על מדרכה, ותתרכז בדמויות טובות. סרט בלי אקדחים, בלי תככים, ובלי עובדי ממשלה. הדבר הכי רחוק שיש מ'נמלטים'".

גם וין קלייס רוצה להתרחק מדמות הרופאה המוכה והמיוסרת ככל האפשר. "היה דווקא סרט שרציתי לעשות, אבל זה לא הסתדר כי הייתי בהריון", היא

מודה. "הייתי רוצה לגלם מישהי שונה. הבעיה היא שכשחקנים יש לנו שליטה מועטה בלבד על מה שהיינו רוצים לעשות ועל מה שמציעים לנו".

וין קלייס ומילר מנצלים את העונה הרביעית כדי לסכם את הסדרה ששינתה את חייהם. מילר, למשל, הלך ל-450 אודישנים ושיחק תפקיד משני ב"באפי", לפני שזכה לגלם את מייקל סקופילד. "נמלטים", הוא אומר, פיתחה אותו כגבר וכאמן.

"הסדרה לימדה אותי דברים רבים", הוא אומר, "כמו למשל איך להיות מנהיג. זאת היתה העבודה השנייה שקיבלתי, ובלי לדעת איזה תפקיד אני מקבל הסכמתי לעשות את אחד התפקידים הראשיים בסדרה. אני מרגיש היום הרבה יותר בוגר ממה שהייתי לפני שהתחלתי לעבוד עליה".

למה לדעתך הסדרה עוררה כל כך הרבה עניין?
"אני חושב שאפשר לשאול את השאלה הזאת לגבי סדרות כמו '24', או כל הדרמות הרפואיות למיניהן.'נמלטים' היא סיפורה של החברה שבה אנחנו חיים. אנשים רוצים לראות את הפחדים הגדולים ביותר שלהם מתממשים אצל מישהו אחר. אני חושב שזה מרכיב בסיסי מאוד בטבע האדם. זאת הסיבה שבגללה אנחנו מאטים כשאנחנו רואים תאונה בצד השני של הכביש. אנחנו רוצים לראות שמשהו רע קרה ולהרגיש טוב עם זה שאנחנו בסדר".
מחוץ לסורגים
הסדרה קירבה את שני השחקנים - שניהם ילדים מבית טוב לאנשי הוראה - לחיי הכלא והאסירים. "לראות את השמש זורחת על בית הכלא ג'ולייט היה אחד הדברים הנפלאים והנוראיים ביותר שחוויתי", אומרת וין קלייס. "היינו מתעוררים בשלוש לפנות בוקר כדי להגיע לעבודה בחמש, אבל זה היה יפה בצורה שלא תיאמן".

"אני חושב שקראתי כמה פעמים על אסירים שלמדו כמה טריקים מהסדרה", אומר מילר. "למעשה, התוכנית אסורה לשידור במספר בתי סוהר, בגלל שהם לא רוצים שהאסירים ילמדו דברים וינסו לחקות אותם. התוכנית היא באמת כמו ספר קומיקס, הרשנו לעצמנו לעשות דברים שאינם אפשריים במציאות, אז אני לא חושב שמישהו בפנים או בחוץ יכול לקחת את ההתנסויות האלה ברצינות רבה מדי".

אתה מרגיש יותר סימפטיה כלפי אסירים היום?
"הייתי אומר שכן. זה לא שאני מבין את ההתנסות של אסיר, או שאני מרגיש אחוות אחים עם מייקל, ואני בטח לא מבין איך זה להיות מאחורי הסורגים רק בגלל שגילמתי מישהו כזה בתוכנית טלוויזיה. אבל הרגשתי קרבה וקשר עם מישהו שבדרך אחרת לא היה לי סיכוי להרגיש. לפני ארבע שנים לא הייתי חושב שיש לי משהו במשותף עם מישהו שנמצא בכלא".

איזה תגובות אתה מקבל מאסירים?
"אני חושב שהם חושבים שאני די אותנטי. יצא לי לקנות בהום-דיפו, ואחד העובדים ניגש אלי ואמר לי שהוא צפה בסדרה כשהוא היה כלוא ועכשיו כשהוא שוחרר, הוא ממשיך לצפות בה. הוא אמר שהוא מאוד אוהב את הסדרה ואת הדמות שלי במיוחד, שהוא מרגיש שגילמתי את מייקל בצורה מוצלחת. זה עשה לי טוב לשמוע את זה".