מאחורי כל מועדון גדול עומד שחקן ענק.
שחקן שחווה איתה כל משחק והיה איתה ברגעים הכי קשיים,שחקן שלא בהכרח גדל במועדון אבל תמיד אבל תמיד ישאר שם. אני הכנתי רשימה של חמשת הסמלים הגדולים של המועדונים הגדולים:
1. פאולו מלדיני- אחד משחקני ההגנה הכי גדולים בהיסטוריה,שיאן ההופעות במדי מילאן,8 הופעות בגמר האלופות,מלדיני הוא השחקן המבוגר ביותר שכבש בגמר ליגת האלופות והשחקן המבוגר השני שזכה באלופות,בשנת 1994 זכה בתואר כדורגלן השנה בעולם מטעם המגזין וורלד סוקר (World Soccer).מלידיני אומנם אכזבת הנבחרת האיטלקית,אבל שהוא בן 40 ועושה כעת את עונתו ה25 במדי מליאן שהיא הקבוצה היחידה ששיחק,הכריב את עצמו בכל משחק ונתן את החיים שלו למילאן.הוא ללא ספק במקום הראשון.
2. ראול גונזלס בלנקו-אל קפיטן מדרידיסטה, הסמל והמנהיג הבלתי מעורער של ריאל מדריד, ראול גדל והיגיעה מהיריבה העירונית אתלטיקו, חצה את הכביש לראשונה בשנת 1992 ושנתיים אחר כך בגיל 17 עשה את הופעת הבכורה, את סרט הקפטן הוא קיבל ב-2003 מפרננדו הירו ומאז היא לא יורדת מהזרוע, ב-1996 עשה ראול את הופעת הבכורה שלו בנבחרת במשחק נגד צ'כיה בשנת 2002 הוא קיבל את סרט הקפטן של הנבחרת וגם אותה הוא קיבל מ-הירו.
ראול הוא מלך השערים של ריאל מדריד,מלך השערים של ליגת האלופות מלך השערים של הנבחרת בכל הזמנים.הקפטן שבקפטנים,מקום שני.
3. קרלס פויול- הקאטלוני האמיתי של ברצלונה השחקן שנותן את הנשמה לקבוצה ונלחם כל עוד הוא על המגרש, את הפריצה לסגל ברצלונה הוא עשה בעונת 1999/2000 כאשר לואיס ואן חאל שם עליו עין והעמיד אותה בתור המגן הימני אך עבר לעמדת הבלם תוך זמן קצר,בעונת 2003/04, בה ערך 27 הופעות בליגה ושבע נוספות בגביע אופ"א, עזר פויול לקבוצה לסיים במקום השני בליגה. בעונה הבאה הוביל את הקבוצה, כקפטן שלה, לזכייה באליפות הליגה, תחת המאמן פרנק רייקארד. בעונת 05/06 פויול הניף את גביע האלופות אחרי ניצחון של בארסה 2-1 על ארסנל פויול הוא שחקן קבע גם במדי נבחרת ספרד. עם הנבחרת השתתף באולימפיאדת סידני (2000)מונדיאל 2002, יורו 2004 ומונדיאל 2006, וזכה ביורו 2008. מלבד נבחרת ספרד, הוא משחק בנבחרת קטלוניה. היישר מקאטלוניה למקום ה3 שלי.פויול.
4. גו'ן טרי- קפטן צ'לסי קפטן נבחרת אנגליה וקפטן לכל דבר שחקן שאני מאוד אוהב שסוחב על גבו את צ'לסי ומנהיג אותה גם על המגרש וגם מחוצה לו,את משחק הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת נערך ב-28 באוקטובר 1998, כשהוא הוכנס בדקה ה-86 למשחק במסגרת גביע הליגה נגד אסטון וילה. כבר באותה שנה זכה טרי לתואר "השחקן הצעיר של השנה" מטעם מועדון צ'לסי. בשנת 2001 הוא נבחר לשחקן העונה של צ'לסי, תואר שהוא השיג שנית ב-2006,בשנת 2004 בגלל פציעה של דסאי החליט קלאדיו רניירי(מאמן צ'לסי באתה תקופה) להעביר את הסרט לטרי בפעם הראשונה,יכולתו המצוינת בתקופה זו הובילה למינויו של טרי כקפטן הקבוע בעונת 2004/5, כאשר מונה ז'וז'ה מוריניו למאמן. בעונה זו טרי הוביל את צ'לסי לאליפות ראשונה אחרי 50 שנה ושנייה בסך הכל, תוך תצוגה אישית משובחת שזיכתה אותו בפרס "כדורגלן השנה בליגה האנגלית על פי בחירת הכדורגלנים".
בשנת 2003 ערל טרי את הופעת הבכורה שלו בנבחרת ולאחר מונידאל 2006 ולאחר פרישת בקהאם מנבנחרת מונה טרי לקפטן,ג'ון טרי כבר הודיע באחד מהריאיונות שלו שהוא החל את הקרייריה בצ'לסי והוא יסיים אותה בצ'לסי ואנחנו מאמינים לו, מקום 4.
5. סטיבן ג'רארד-המלך של אנפילד ושל מליוני אוהדי ליברפול על הגלובוס, לקח חלק בגמר הגדול בהיסטוריה ב3-3 על מילאן וזכיה בגביע האלופות לאחר דו-קרב פנדלים,באותה שנה בבחירה השנתית של ליגת האלופות נבחר סטיבן ג'רארד לשחקן השנה של ההתאחדות אופ"א. בנוסף הוא נבחר לאחד משחקני הרכב השנה באירופה.
סטיבן ג'רארד נחשב לשחקן המסוגל לשחק במספר רב של עמדות בכל המגרש. בנבחרת אנגליה ובליברפול הוא משחק במספר עמדות, החל מעמדות הקישור ועד כחלוץ שני.
ג'רארד הוא קפטן ליברפול והיה סגן-קפטן בנבחרת אנגליה, תחת ג'ון טרי.
באפריל 2007 עלה ג'רארד לראש המבקיעים של ליברפול באירופה בכל הזמנים,ובעודו משחק הפך לאגדה בקרב אוהדי אנפילד,כיום יש לסטיבן 10 תארים אם ליברפול ויש לאן לשאוף,אם הרבה רצון והמון יכולת יוביל ג'רארד את ליברפול עוד הרבה שנים.
זאת החמישייה שלי יש עוד הרבה שחקנים ששברתי את הראש אם להכניס אותם או לא, ניסיתי להיות נטראלי,זה מה שייצא.
*שאני אומר סמל אני מתכוון לשחק שעוד משחק בקבוצה ולא שחקן עבר.
*רק מי שעונד את סרט הקפטן יכול להיכנס לחמישייה,לא איזה קפטן שני כמו צ'אבי למפארד פרדיננד קסיאס וכו'.
נ.ב קרדיט לויקפדיה על חלק מכתוב.
זהו לקח לי שעתיים לערוך את זה אז תנו בהגבות!





ציטוט ההודעה








