[סיקור אלבום שבועי] סיקור מס' 3:Iron Maiden-Seventh Son Of A Seventh Son
כן כן כן,לותיקים שבינינו-אתם רואים נכון,הפינה השבועית שלי,סיקור אלבום שבועי חוזרת,והפעם אני מקווה שהיא תשאר לכמה חודשים...
האלבום השבוע הוא האלבום השביעי של אחת מלהקות המטאל הטובות והמשפיעות ביותר בעולם,איירון מיידן,עם האלבום "בן שביעי של בן שביעי".
נתחיל?כן כן כן!
הקדמה קטנה:
Seventh Son of a Seventh Son ("הבן השביעי של הבן השביעי") הוא אלבומה השביעי של להקת ההבי מטאל הבריטית איירון מיידן, שיצא ב-11 באפריל 1988 אלבום זה הוא האחרון בו השתתף הגיטריסט אדריאן סמית' טרם חזרתו בשנית ללהקה באלבום Brave New World משנת 2000.
לפחות חמישה שירים מהאלבום קשורים במובן מסוים לאגדת הפולקלור העוסקת בבן השביעי של הבן השביעי, שמחזיק בכוחות קסם: "Moonchild", "Infinite Dreams", "Seventh Son of a Seventh Son", "The Prophecy" ו-"The Clairvoyant".
מבחינת ליריקה, האלבום מתרכז סביב קונספטים פילוסופים כטוב נגד רע,מיסטיקה, חזיונות נבואיים, גלגול נשמות והעולם הבא, ומתייחס אליהם בשאלות הקשורות לנושא.
מבחינה מוזיקלית, האלבום ממשיך את הגיוון המוזיקלי אותו החלה הלהקה באלבום Somewhere In Time, ומעמיקה לחקור את העיסוק במיסטיקה, כוח וכת.
להקה:Iron Maiden
שם אלבום:Seventh Son Of A Seventh Son
תאריך יציאת האלבום:11/4/1988
סגנון:הבי מטאל
אורך:43:50 דק'
עטיפת אלבום:
רשימת שירים:
תקציר שירי האלבום:
- Moonchild (דיקינסון/סמית') – 5:39
- Infinite Dreams (האריס) – 6:09
- Can I Play with Madness (דיקינסון/סמית'/האריס) – 3:31
- The Evil That Men Do (דיקינסון/סמית'/האריס) – 4:34
- Seventh Son of a Seventh Son (האריס) – 9:53
- The Prophecy (מאריי/האריס) – 5:05
- The Clairvoyant (האריס) – 4:27
- Only the Good Die Young (דיקינסון/האריס) – 4:42
Moonchild :
הבית הראשון בשיר זה,הוא גם הבית האחרון בשיר האחרון באלבום.
השיר(והאלבום) מתחיל בפריטה על גיטרה ובשירה שטנית(שממשיכה לכל אורך השיר) אך שקטה של דיקינסון,עד שמגיעה,משום מקום,נגינת אורגן פסיכודלית ומהפנטת שנוחתת עליך משום מקום.איך זה יכול להיות? זה הקסם באיירון,ובעיקר באלבום הזה.
השיר ממשיך לבתים,לפזמון יפה מאוד ולסולו כמובן.התחלה מרשימה ביותר לאחד האלבומים הטובים בהסטורייה של איירון מיידן.
ציון שיר:9/10
Infinite Dreams :
הסינגל הרביעי מתוך אלבום זה.הסינגל יצא במהדורת הופעת חיה מההופעה "Maiden England".השיר מדבר על דמות שרואה דמויות מטרידות בהזיות וחלומות שלא נגמרים,ולמעשה נמשכים לנצח.
השיר מתחיל בסולו גיטרה קליל ויפה,ולאט לאט ממשיך להיות כבד מרגע לרגע.ככל שמתקדמים בשיר הוא נעשה כבד יותר,לעומת ההתחלה השקטה של השיר.אחלה פזמון יש לציין,עבודה מעולה של האריס על הבס ושל גיטרות הקצב.
ציון שיר:9/10
Can I Play With Madness :
הסינגל הראשון מתוך אלבום זה.הסינגל לווה בקליפ מרהיב ואירוני ביותר.
השיר נפתח בשאגת שם השיר,משם לבית קליט ואז לפזמון שממשיך את התחלת השיר בצעקת שם השיר.הפזמון מלווה בסולו גיטרה קצרצר שבקושי נשמע של גיטריסט העל של מיידן,אדריאן סמית'.
בקצרה-השיר מספר על נער צעיר שהולך למגד עתידות,המגד מזלזל בנער ואומר שהוא עיוור לראות מה שקורה בכדור הבדולח.
שיר נחמד מאוד,הבחירה שלו כסינגל היא מובנת מאליו(פזמון קליט,שיר קצר),אך יש שירים טובים ממנו באלבום.
ציון שיר:8/10
The Evil That Men Do :
הסינגל השני מתוך אלבום זה.השיר מתחיל לאט ומשם הקצב ממשיך להיות מהיר יותר ויותר.הפזמון של שיר זה חוזר על עצמו 4 פעמים("The evil that men do lives on and on").
גם קטע המעבר לפזמון חוזר על עצמו וגם כן קליט.סולו קצרצר,שוב פזמון והשיר כבר נגמר.מאותה סיבה של השיר מעל שיר זה,נבחר שיר זה לסינגל אף על פי שיש שירים טובים יותר ממנו באלבום.לדעתי שיר מעט מיותר,אפילו שהנושא מעניין וחשוב.כנראה השיר הכי פחות טוב באלבום,למרות שהוא חביב מאוד.
ציון שיר:7/10
Seventh Son Of A Seventh Son :
שיר הנושא של אלבום זה,ואחד מהשירים הארוכים ביותר של איירון מיידן אי פעם.
השיר מתחיל בשירת מקהלה ובליווי תופים קצבי של ניקו.מכאן השיר ממשיך לבתים עם שירה דרמטית ודומיננטית של ברוס.
השיר(ורוב שירי האלבום) מדבר על מלך,שמולו עומדים שבעת בניו,כאשר לבנו השביעי של המלך יש גם כן שבעה בנים,שהבן השביעי של בן המלך,הוא נביא פורענות דחוי,שיביא את זעמם של תושבי העיר עליהם מולך סבו.
באמצע השיר יש הפסקה של כ-2 דקות וחצי,בהם פריטה קלה ותיפוף מהיר אך חלש על המצילה,ושירה שקטה ונוקבת של ברוס.לקראת סוף השיר סולו מלא פיל של אדריאן סמית'.
ציון שיר:9/10
The Prophecy :
הגענו לשיר האהוב עליי ביותר של מיידן.השיר מתחיל בסולו גיטרה סוחף,איטי ומרגש.אחרי כ40 שניות מתחיל הקצב של השיר,הבתים של השיר-המדבר על הנבואה של נביא הפורענות והזעם(הבן השביעי של הבן השביעי).הברידג' לפני הפזמון מגיע עם זעקות של ברוס,בליווי לחישות שטניות של ברוס.
פזמון דרמטי מאוד בתחינה של הדובר בשיר שיקשיבו לו,או שיהיה מאוחר מדי.אחרי הפזמון דואט גיטרות אפי של דייב ואדריאן,הממשיך עד לסולו של השיר,שאותו מנגן איש הסולואים של אלבום זה-אדריאן סמית'.
אחרי הסולו עוד פעם בתים עם אותו ברידג',פזמון חוזר אך שונה קצת במילים.
פרה-אאוטרו של דואט גיטרות חשמליות.
אחרי זה מגיע האאוטרו,שללא ספק,הפנינה של האלבום בכלל ושל השיר הספציפי הזה בפרט.
דואט גיטרות קלאסיות של פחות מדקה,כ"כ יפה,כ"כ מלא פילים,כ"כ אפי-פשוט אי אפשר לתאר במילים-השמיעה חובה של קטע זה.מי שלא שמע אותו פשוט מפסיד ללא ספק את קטע גיטרה ספרדית הטוב בעולם.
ציון שיר:10/10
The Clairvoyant :
הסינגל השלישי מתוך אלבום זה."נביא הפורענות" הוא השיר השני הכי קצר באלבום ומתחיל בקטע בס של סטיב שלא ממש קשור לשיר,אך בכל זאת יפה מאוד.סולו של אדריאן בליווי הלהקה,משם לבתים הקצביים בשירה שואלת של ברוס,בין כל כמה בתים דואט גיטרות חשמליות של דייב ואדריאן.אז מגיע הפזמון וקוטע את הדואט-פזמון מהיר ורועש שאפשר לשמוע בו,כמו בשיר "Can I Play With Madness?" סולו גיטרה מרהיב.
לאחר מכן אותו מבנה חוזר על עצמו פעם אחת.
ציון שיר:7/10
Only The Good Die Young :
השיר האחרון באלבום זה.השיר מתחיל בדואט גיטרות חשמליות של דייב ואדריאן,משם לבתים הארוכים-משהו,בשירה נוקבת ומהירה של ברוס.
משם לפזמון,שחוזר על עצמו-"רק הטובים מתים צעירים-נראה שכל הרעים יחיו לנצח",לאחר מכן פעמיים ברוס שר את שם השיר,ליווי של אדריאן בגיטרה,ומשם לגולת הכותרת של השיר,ואחד הקטעים היפים באלבום-הסולו של אדריאן.מלא רגש,אחרי כמה שמיעות השיר הזה לא הפסיק לעשות לי צמרמורת.יש לציין לטובה בסולו את דייב שעשה קטע קצב ענק לסולו,שמתאים מאוד לסולו אפילו שהוא שונה ממנו מאוד.
לאחר מכן,באופן מפתיע סולו בס קצרצר אך מהיר מאוד של סטיב האריס.
לאחר מכן שוב הבתים,שוב הפזמון ואז לסולו דווקא של דייב,סולו הרבה יותר קצר מזה של אדריאן,עם קצת פחות פיל אך עדיין מאוד יפה.
משם הלהקה מתחילה להשתגע באאוטרו-תיפוף מטורף,נגינה מהירה על הגיטרות.
משם באופן של סגירת מעגל-ברוס שר שוב את השורות הפותחות של האלבום,מהשיר "Moonchild".
ציון שיר:10/10
ציון משוכלל(ממוצע) לאלבום:8.6
לסיכום:בפעם הראשונה ששמעתי את האלבום,לא ממש התלהבתי ממנו,אך לאחר כמה שמיעות טובות,הוא ללא ספק אחד האלבומים האהובים עליי ואחד הטובים ששמעתי.
השירים אפים,יפים,מיוחדים,שירים שקטים שהופכים לאט לאט למהירים וקצביים,הסולואים מלאים פיל,יש קטעים מיוחדים(שירת המקהלה בשיר הנושא,דואט גיטרות קלאסיות ב"הנבואה").
רוב השירים לא ממש קליטים,כמובן חוץ מהסינגלים-שלמרבה ההפתעה קיבלו את הציונים נמוכים לעומת שאר השירים,מה שמוכיח שלפעמים קליטות לא עולה על רגש.
קרדיטים:לויקיפדיה על המידע בהתחלה(תעודת הזהות)ועל ההקדמה,כל השאר:תקצירים,דעות,כתיבה וכו'-אני.
תגובות!!לקח לי כמעט שעה לכתוב הכל...
ציטוט ההודעה
נכתב במקור על ידי WooDStocK
