[ידיעה]סיפור גדול: סיפור קטן
סיפור גדול: סיפור קטן
מה עושים בשוק של רמלה ארבעה גברים שמנים שרק חיתולים לגופם? גיבורי "סיפור גדול", שיפתח מחר את פסטיבל הקולנוע בירושלים, מתמודדים עם משקלם בדרך לא שגרתית, אלא שהסרט עצמו דווקא שגרתי.
בשנות ה-80 המציאה הוליווד את המושג "היי קונצפט", שפירושו האפשרות לסכם את העלילה של סרט ואת גורם המשיכה העיקרי שלו בכמה מלים. על פי הטענה הרווחת, הסרט ש"המציא" את המושג היה "טוראית בנג'מין" מ-1980, שה"היי קונצפט" שלו היה: "גולדי הון בתפקיד נסיכה יהודייה אמריקאית שמתגייסת לצבא". המשפט הקצר הזה אומר מיד על מה הסרט, מהם המרכיבים העיקריים שעשויים להבטיח את הצלחתו ואיך אפשר יהיה למכור אותו לקהל.
ה"היי קונצפט" עדיין שולט כיום בתעשיית הקולנוע האמריקאית, והוא אחראי במידה רבה למצבה העגום. הוא חותר לעשיית סרטים "פשוטים", כאלה שמתבססים על רעיון ולעתים קרובות גימיק מרכזי אחד, ובעיקר, מפיקיו יודעים מראש כיצד להציג אותם לקהל בזמן המתקפה התקשורתית שתקדם את יציאתם לאקרנים.
לא רק שה"היי קונצפט" מניב עשייה קולנועית פשטנית ונוסחתית, אלא שהוא מגביל את העשייה הקולנועית. לסרטים שאינם מצייתים ל"היי קונצפט", כלומר, אינם מתבססים על המצאה נרטיווית מרכזית אחת ואולי, רחמנא ליצלן, אפילו מערבבים בין ז'אנרים, קשה כיום למצוא מימון בהוליווד. מפיקים פשוט חושבים שהקהל לא יידע מה לעשות אתם. זכור עדיין המקרה של "הכבוד של פריצי", יצירת המופת הלפני אחרונה של ג'ון יוסטון, שהופקה ב-1985, בשיא ההתלהבות מה"היי קונצפט". המפיקים זממו במשך תקופה לא קצרה לגנוז אותו כי לא ידעו אם למכור אותו לקהל כסרט גנגסטרים, כקומדיה שחורה או כסיפור אהבה. הם חששו שהקהל לא יוכל להתמודד עם השילוב ה"חריג" הזה ושחבל יהיה לבזבז כסף על הוצאת הסרט לאקרנים.
קרדיט לעכבר העיר!
נכתב במקור על ידי The Picture of Dorian Gray" By Oscar Wilde"
ציטוט ההודעה
