סיגנונות מוזיקה אלקטרונית:
פתח דבר:
ההבדל בין הBPM(המהירות בטראקים.!)
טכנו-130 BPM
דאנס-135-140 BPM
טראנס-140-150 BPM
טראנס קלאב-140 BPM
פרוגרסיב-140 BPM
פול און-145 BPM
פסיכודלי-140-145 BPM
דארק-145 BPM
______________________________
הגדרה כללית:
טראנס-לפי הפירוש במילון:
מצב תודעתי בלתי נורמלי, בין שינה לערות. מאופיין בניתוק חלקי או מלא מהסביבה הפיזית.
GOA - הגואה הוא סוג של טראנס שהתפתח באזור סוף ה80 והגיע לשיא שלו באמצע שנות ה90 המאוחרות (96~98).
הגואה היה שונה מרוב הסגננות שהתפתחו באירופה והושפע בעיקר מהתרבות ההודית, הגואה התפתח מEBM \ ACID HOUSE דוגמא What time is love?
הגואה התפרסם בעיקר במסיבות החופים \ ירח מלא בגואה .. רוב יוצרי הגואה הראשונים היו ישראלים (משוחררי צהל שנסענו "לתפוס ראש" בהודו) אזור הBPM בגואה נע בין 130~150 מקטעים מאוד מלודים ורגועיים עד לאקסטזה ב150 BPM.
PSY PROGRESSIVE - מוזיקה בין האיטיות שקיימות בטראנס המתאפיינת ב 125-140 BPM
מאופיינת בעצירות, כמו שבפול און ובדארק יש בדר"כ עליות ואז כניסה. בפרוג לרוב עצירה וכניסה .
מוזיקה מתמשכת זאת אומרת שקטע אחד מוביל לקטע שני .. הטראק בונה את עצמו ומתפתח.
יש יותר דגש על אוירה...בבסיסה מוזיקה יותר רגועה ולא קשה.
מתאפיינת מאוד עם הרבה תופים וטרבוקות, מוזיקה רכה, נעימה וקלה לעיכול!
דוגמא לאמנים - ,vibrasphere, atmos, freq, liquid soul, ticon , yotopia , perfect stranger ועוד...
גם בפרוגרסיב ישנו זרם שונה בתוכו שהוא הפרוגרסיב היותר אפל או כמו שאני מכנה אותו "progressive agressive"
(137-143 BPM)
אותו מבנה והכל רק שהפרוגרסיב עם אלמנטים של דארק שיוצרים אוירה יותר לילית בטראק...
דוגמאות - ace ventuea...sun control species...sensinet...etic..triacועוד..
FULL ON -בבגדול מוזיקה מהירה וכוחנית, נקרא גם בוקר על שם השעות בו הוא מנוגן במסיבות, ממוצע 145 BPM, סגנון יחסי קל לעיכול,ווקאלים בהרבה טראקים, מזוהה מאוד עם ישראלים.
הדגש על קיק ובייסליינים מתחלפים ועל מיבנה יצירה בדרך כלל קבוע לצד מלודיות/חריטות-תלוי בסגנון
הפול און מתחלק גם לכמה סגנונות...
פול און מלודי-
בד"כ פותח באינטרו קצת ארוך (אין כניסה ישירה של קיק ובאס)
נע בין 144-147 BPM אבל כמובן שיש יוצאים מן הכלל.
הפול און המלודי כשמו הוא מלווה בכמה מלודיות לאורך כל הטראק באמצע בד"כ תבוא מלודיה משנית ולקראת הסוף המלודיה העיקרית (ישנם טראקים שבהם המלודיה באמצע ובסוף היא אותה אחת בשינוי כמה תוים).
אמנים..לדוגמא astrix...visual paradox...sesto sento...PsyCraft, Hypersonic, Vibe Tribe ועוד...
דארק פול און-
סאונדים חורטים הרבה מישחקי סאונד ,עצירות ואווירת לילה (יותר אגרסיבי)...נע בין 144-148 BPM ...
abomination...the misted muppet...winter demon ועוד...
DARK - סגנון מהיר במיוחד שנע באזור ה 150+BPM ...סאונד אפל ורשע...ולכן הוא מנוגן בלילה של המסיבה ומכאן בא כינויו "לילה".
מתאפיין בהרבה חריטות...מעברים חדים...פחות עצירות...הטראק "רץ" בכל הכח והאפלה.
בדרך כלל בתת ז'אנר הקיצוני ועד לקיצבי כמו הדארק הישראלי - 0 מלודיות ...
זוהי ההגדרה הכללית לדארק אך גם הוא מתחלק לכמה סוגים...
כל סוג בדר"כ מתאפיין על פי מדינת הלאום של היוצר שסיגלה לעצמה סוג מסוים של מוזיקה.
דארק דרא"פ (SOUTH AFRICA) -
נע בין 144-148 BPM
הגיע בשלהי 98\99 מאמנים כמו shift,broken toy,damage
כמובן שכל האמנים האלה מגיעים מדרום אפריקה.
המוזיקה שלהם מושפעת מהרבה סגנונות,פולאון,דארק,גואה,וכ ל מה שעולה על רוחם,למוזיקה הדרא"פ אין מכנה משותף אחד חוץ מהעובדה שכל האמנים הם שגרירי דרא"פ.
בדר"כ ברוב המקרים תמצאו במוזיקה,בסיס של פולאון המון נגיעות של דארק,והרבה מאוד מלודיות גואתיות שנותנות צבע לקטע,
המוזיקה הזאת תפסה מאוד חזק את הרחבות כי זו מוזיקה שנכנסת בצורה נפלאה בין הפולאון לדארק.
יוצרי דרא"פ - artifact, slug, frozen ghost, ועוד...
דארק רוסי - הדארק הרוסי הוא בדרך כלל פחות מסודר, יותר צלילים הזויים, הרבה יותר מהיר...
אמנים בסגנון: Kindzadza, Psykovsky, Osom, fungus funk ועוד...
פינית(FINLAND-SUOMI ) - או בשמו המקצועי סאומי...שסאומי זה פינית אצל הפינים =)
מוזיקה מאוד מגוונת,הזויה וקשה לעיכול שמאופיינת בהרבה פסיכדליה...
הרבה ברייקים..מעברים פתאומיים...אין לדעת מה מגיע עוד שניה...המוזיקה לא צפויה ואין לה מבנה קבוע.
הרבה פאנקיות שגורמת להזזת הישבן ולרוב אוירת שמחה בטראק, סאונדים של מישחקי מגסון ישנים ומוזיקת קירקסים ...ייחודי ומיוחד...
בחלק מהאומנים יש מלא מוזיקה שנעה בגדול מקלאסית דרך ג'אז/פאנק ועד לאלקטרוני.
ה BPM לא קבוע...בקיצור אין חוקים...הכל רץ...
דוגמא לאמנים..texas faggott...shiwa 2000...kiwa...lemon slide.`..haltya....aavepora...
**(BPM=Beats Per Minute) מוסבר הרבה בעזרת BPM על מנת שתוכלו להבין יותר בקלות את אופי הסגנון.
House
המוסיקה מאופיינת בביטים של 4, ע"י האיי-הט(hi-hat), מחיאות כפיים אלקטרוניות, לופים של בס וסיקוונסים של תופים. ההאוס מושפע מהג'אז, הראפ, הנשמה, R&B, פופ ורגאיי.
Chicago House
משם למעשה התחיל ההאוס האמיתי ..מה שהיום הרבה מכנים בטעות כטקנו.. הוא ההאוס הטהור והאמיתי שהביא איתו מרשל גפרסון משיקגו והמאפיינים הם בעיקר כמו המאפיינים של ההאוס הרגיל: ראפ,סול,רגאיי,ג'אז,פופ וכו'...
Chill House
הומצא בשנים האחרונות על ידי חוזה פאדילה, ששילב קטעי צ'יל אאוט יחד עם מקצבי 4/4 בסגנון האוס יחד עם ווקאלים מזדמנים והוציא את Chillhouse mix, שני אוספים שקיבעו את סגנון הז'אנר.
Deep House
מאפיין עיקרי הוא בס נמוך מאוד די דומה לדאב הרבה פעמים. דבר נוסף הוא הרבה פעמים ווקאליות שנכנסת ויצירת אוירה של מעט (ולפעמים הרבה) אפלה.. משהו "מחתרתי" נקרא לזה.. מאפיינים נוספים הם כלים די נמוכים ומעט ההאייטים שבו ושילוב של אלמנטים בלוזיים\ג'אזיים.
Disco House
פשוט מאוד: לקחו דיסקו שמו עליו את את הבאס וקיק של ההאוס ותראו מה יצא. נשמע ממש דיסקו... נשמע ממש האוס
French House
האוס מלודי, שמח, מכיל לרוב סימפולים מלהיטי שנות ה-70, ומאופיין בשילוב בין נגינה חיה ושירה לבין לופים אלקטרוניים וסינטים. אמנים מובילים בתחום: מודג'ו, דאפט פאנק, בנג'מין דיאמונד, לאורנט גרנייר.
New York House
סגנון האוס שהתפתח בשנות ה-70-80 בניו-יורק. הרבה קצב, הרבה גרוב ,מוזיקה שמחה וסאונדים אורגניים רכים. הרבה השפעות מכיוון הג'אז שהוכנסו לקצב ההאוס. המאפיין המרכזי והחשוב ביותר שלו הוא הווקאליות שבו יחד עם כל צלילי הקורדים והסינטים! הסגנון הניו-יורקי מחולק לשניים: 1) סגנון דיפ ניו-יורקי,אפל,נמוך,ווקאלי ואיטי. 2) הסגנון היותר אפ-ליפטינג - שזה למעשה מה שרשום למעלה. אומנים מוכרים: דיג'י דני טנגליה,גוניור ואסקז, דיפ דיש ועוד רבים וטובים...
Progressive House
סגנון שמאופיין בהמשכיות שבו.ללא יותר מדי שינויים לאורך הקטע, ללא יותר מדי חידושים תוך כדי התקדמות הקטע..אין התפתחות למקומות חדשים. בדר"כ הרבה קטעים שאינם מוגדרים כפרוגרסיב יכולים להוסיף לעצמם את התואר הזה בגלל שאין חידוש\שינוי במהלך הקטע - עקב כך גם אי אפשר לאפיין פרוגרסיב בכלים מסויימים וכו' ... בין קטע דיפ לטרייבל יש הבדל בכלים אך הם עדיין יכולים להיות גם מוגדרים כפרוגרסיב. קטע דיפ או טרייבל יכולים להיות פרוגרסיב ובין שני הסגנונות יש הבדל בשימוש בכלים.
Tribal House
מאופיין כמובן בפרקשנים לרוב...תופי קונגו וכל מה שמסביב נתון להשפעות אפריקאיות ודרום אמריקאיות. גם הטרייבל כמו רוב סוגי ההאוס נתון לתת זאנרים למינהם לכן קשה לאפיין בו כלים נוספים מלבד מה שצויין. * ישנו סגנון האפרו טרייבל למשל: הרבה ווקאלים אפריקאיים. * ישנו דיפ טרייבל: אוירת מחתרת אפלה מאוד בליווי פרקשנים איטיים בדר"כ. בזאנר הנ"ל ניתן לומר ללא ספק שסטיב לואלר הוא אחד ממקדמי התחום וניתן להבחין זאת באלבומים שלו. הז'אנר גם ניתן לזיהוי הרבה בזכות מעין מקצב משולש של הכלי המוביל שבו (הבאס או הפרקשן בדר"כ..)
________________________________________
מוזיקה אלקטרונית - מתוך ויקיפדיה
השנים הראשונות
בראשית המאה העשרים נעשו נסיונות להרחיב את הספקטרום הצלילי והומצאו כלי נגינה שונים כמו מתנד מרטנו, תרמין-ווקס, אלקטרוניום ועוד.
בשנות הארבעים של המאה העשרים, נוצרה בצרפת תנועה מוזיקלית חדשה בשם מיוזיק קונקריט (Musique Concrète). אבי התנועה היה פייר שפר (Pierre Schaeffer). המוזיקה של תנועה זו התאפיינה בשימוש ברשמקול (tape recorder) ובטכניקות של עריכת הקלטות לשם יצירה מוזיקלית. הכוון הזה התפתח במהירות עם הופעתו של הסינתסייזר האנלוגי.
בגרמניה יש לציין בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה את פועלו של קרל היינץ שטוקהאוזן בתחום האלקטרוני.
לאמריקה הגיע הסגנון בשנות החמישים המוקדמות, אז גם הוקם מרכז למוזיקה אלקטרונית בניו יורק בו פותחו ושוכללו הכלים השונים ששימשו להפקת מוזיקה זו. (מלחינים חשובים כמו אדגר וארז, שיצירתו "פואמה אלקטרונית" נחשבת היצירה האלקטרונית הראשונה לדעת רבים.)
שנות השישים והשבעים
המוזיקה האלקטרונית התחילה בעולם המוזיקה הקלאסית עם יצירות בארוק שנוגנו על סינתסייזר (כמו למשל ביצועיו של ולטר קרלוס ליצירות באך), או ביצועיו של איסאו טומיטה ליצירות מוסורגסקי, סטרווינסקי ואחרים. אחר כך אומצה המוזיקה האלקטרונית על ידי תרבות הפופ. יצירת המוזיקה האלקטרונית הייתה מאוד קשה מבחינה טכנית בתחילת הדרך, אך צברה תאוצה בעזרת מוזיקאים כמו קית' אמרסון (מאמרסון לייק ופלמר), או נערי החוף (The Beach Boys) שהשתמשו בכלי מוזיקה אלקטרונים בצורה מובהקת בעיקר בשיר "תנודות טובות" (Good Vibrations). גם החיפושיות עשו זאת בשירים "שדות תות לנצח" (Strawberry Fields Forever) ו-Yes It Is.באירופה, הקראוטרוק היה התשובה הגרמנית לרוק המתקדם של סוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים של המאה העשרים. הרכבי הקראוטרוק הראשונים הופיעו בגרמניה בתחילת שנות השבעים. להקות אלו שילבו מוזיקת רוק מתקדם עם נסיונות בתחום האלקטרוני. הלהקות הבולטות בתחום היו קאן (Can), פאוסט (Faust) ונאו! (!Neu).
עם התקדמות הטכנולוגיה ושיפור הנגישות והביצועים של הסינתסייזרים, החלו להקות רוק להשתמש בהם. בין החלוצים נמנים הפינק פלויד ששילבו אלקטרוניקה במוזיקה שלהם, וקרפטוורק (Kraftwerk) שהתחילו את דרכם בזרם בקראוטרוק ואימצו את האלקטרוניקה לחלוטין. בשנת 1974 הוציא ההרכב את היצירה "אוטובאן". אורכה המלא של יצירה זו הוא יותר מ-20 דקות, אך גרסה קצרה שלה יצאה על תקליטון והושמעה ברדיו. הגרסה הקצרה נחשבת בעיני רבים כשיר הפופ האלקטרוני הראשון.
עוד הרכב שתרם רבות להתפתחות המוזיקה האלקטרונית באותה תקופה הוא תזמורת הקסם הצהוב (Yellow Magic Orchestra) מיפן. הרכב זה הוציא בשנת 1978 אלבום ראשון שפרץ את גבולות האלקטרוניקה באותה תקופה. שנה לאחר מכן, הם הוציאו אלבום שני שכלל בין השאר מוזיקה בסגנון הטכנו ובכך הקדים את זמנו בכ-10 שנים.
גם נגני ג'אז שילבו כלים אלקטרונים ביצירתם, דוגמת הרבי הנקוק ו"תחזית מזג האוויר" (The Weather Report). מוזיקאים נוספים כ-Tangerine Dream, בראיין אינו, ואנגליס, וז'אן מישל ז'אר הפכו את המוזיקה האלקטרונית לפופולרית.
בין השאר, שימשה המוזיקה האלקטרונית לצורך אפקטים ופסקולים בסרטי מדע בדיוני ופנטזיה. אחת הדוגמאות הראשונות היא סרטו של סטנלי קובריק - תפוז מכני. דוגמה נוספת היא נעימת הנושא בסידרה הבריטית "דוקטור הו" ששודרה ב-BBC החל משנת 1963. יצירה זו נכתבה על ידי רון גריינר (Ron Grainer) ודליה דרבישייר (Delia Derbyshire). סרט מדע בדיוני משנת 1982 הידוע בשל הפסקול שלו העשוי מוזיקה אלקטרונית בידי ואנגליס הוא בלייד ראנר.
תחילת העידן המודרני
בשנות השבעים המאוחרות ותחילת שנות השמונים התפתחו כלי הנגינה האלקטרונים והפכו זולים יותר. הסינתסייזר האנלוגי פינה מקומו לסינתסייזר ולסאמפלר הדיגיטלי. להקות פופ ואמנים רבים החלו להשתמש בכלים אלו כמו גארי ניומן, אולטרווקס, יוריתמיקס, יאזו, הליגה האנושית (Human League), תמרונים תזמורתיים בחשיכה (OMD), דפש מוד, אמנות הרעש (The Art of Noise) וניו אורדר.
הצלילים הלא-הרמוניים של מכונות המוזיקה הובילו לסגנון שנקרא מוזיקה תעשייתית שהתפתח בכוונים שונים, ולאחר מכן בשילוב עם דאב הפך בין השאר לטריפ-הופ.
המוזיקה האלקטרונית בימינו
בתחילת שנות השמונים התפתחו סגנון הטכנו בדטרויט, מישיגן וסגנון ההאוס בשיקאגו, אילינוי. מאוחר יותר, בבריטניה, התפתח האסיד האוס. כל אלו תרמו לאימוץ המוזיקה האלקטרונית לזרם המרכזי במוזיקה פופולרית, והפיכתה למוזיקת ריקודים במועדונים ודיסקוטקים. כלי יצירת המוזיקה האלקטרונית מאפשרים מקצב מהיר יותר ומדויק יותר מאשר כלים מוזיקליים רגילים, ופעמים רבות במוזיקת הריקודים האלקטרונית יש חזרה על קטע מוזיקלי או ווקאלי "מסורתי" (סימפול).
המחירים הנמוכים של ציוד מוזיקלי אלקטרוני גרמו לכך שמוזיקה פופולרית נעשית כיום יותר ויותר באמצעים אלו. אמנים כמו ביורק, פיית'לס, פאטבוי סלים, כמיקל ברד'רס, מאסיב אטאק, פורטיסהד, מובי ועוד רבים אחרים היוצרים מוזיקה אלקטרונית נחשבים היום למיינסטרים המוזיקלי.
למוזיקה האלקטרונית קטגוריות משנה רבות וסגנונות שונים ביניהם: פופ אלקטרוני, אמביינט, מוזיקת טכנו, מוזיקת טראנס, דאנס,האוס ואלקטרו-פופ.
תופעה בולטת בתחום המוזיקה האלקטרונית (בעיקר באירופה) היא ש-DJ במועדונים נחשב ל"אמן יוצר" בעצמו הודות למיקסים והסימפולים שהוא יוצר. בין ה-DJ-ים הבולטים נמנים פול אוקנפולד, ג'ון דיג'ווד, וטייסטו.
מוזיקה אלקטרונית בישראל
בתחילת שנות השמונים הושפע צביקה פיק בתקופה מסוימת מגארי ניומן. בתחום מוזיקת השוליים נעשה שימוש בכלי נגינה אלקטרוניים על ידי להקת הקליק, כרומוזום, היחידה לטיפול נמרץ ואחרים. בהמשך פעל הצמד ג'ינג'יות שכלל את תמיר אלברט ואמיר צורף, שניהם יוצאי להקות רוק קודמות, ואלו השתמשו במוזיקה האלקטרונית בכלל ובמוזיקת דאנס בפרט. הם החלו לפעול ב-1994, הוציאו את האלבום "ג'ינג'יות" שהניב את הלהיטים "ביפ", "L.A." ו"ג'ינג'יות", אך הצמד התפרק במהרה עקב חזרתו בתשובה של תמיר אלברט. הרכבים נוספים החלו לפעול באמצע שנות התשעים כמו ביקיני, אך מוזיקה אלקטרונית נשארה בשוליים.
כיום ישנם הרכבים שמתמקדים בסגנון זה בלבד כמו אינפקטד משרום שפועלים ומצליחים בישראל ומחוצה לה משנת 1996, אך למרות הפופולריות הגדלה בשנים האחרונות הם אינם במרכז הבמה והחשיפה לקהל הרחב היא בדרך כלל בעקבות שיתוף פעולה עם אמן מוכר (כמו בשיר "יומולדת" של ברי סחרוף עם אינפקטד משרום). מאידך, ישנם לא מעט זמרים ולהקות ישראלים מוכרים שהוציאו אלבומי מוזיקה אלקטרונית, כמו עברי לידר, אביתר בנאי וברי סחרוף, וכך נכנסת המוזיקה האלקטרונית בדלת האחורית ליצירה הישראלית.
התפתחות מעניינת נוספת היא שמלבד הרכבים ואמנים המתמקדים בסגנון זה בלבד, המוזיקה האלקטרונית חדרה והשפיעה גם על ז'אנרים נוספים, דוגמה בולטת בנוף הישראלי היא להקת אלטר אקו של המוזיקאית הילית רוזנטל והפרסומאי (!) איתי הרמן) המנגנת רוק-אלקטרוני או אלקטרוק אם תרצו. השילוב בין שני הז'אנרים יוצר למעשה תת ז'אנר חדש, מעניין ומקורי.
בנוסף, ישנם מספר DJ-ים ישראלים שזכו להצלחה מחוץ לישראל, כ-DJ יהל ועופר ניסים.
גלישה מהנה.
[מידע] מוזיקה אלקטרונית
