[בעיה]כבר לא יודע מה אני מרגיש..

[משתמש אנונימי]

בזמן האחרון עוברת עליי תקופה מוזרה שאני לא יודע איך לקרוא לה. לא מזמן הייתה מישהי שמאוד אהבתי והיא הייתה הכל בשבילי(לא הינו בקשר) ועבר הזמן ולא קרה כלום ביננו ושכחתי ממנה. בינתיים בכל הזמן הזה אני עובד(משהו כמו חודש-חודש וחצי) ויוצא לי לצאת פעם בשבוע-פעמיים גג חוץ מיום שישי בגלל העבודה. אני כבר לא בקשר עם אף אחת אפילו הידידות נעלמו יכול להיות בגלל שאני כבר לא שומר על קשר יכול להיות בגלל סיבות אחרות..אבל אני מרגיש כאילו אני חי בשביל כלום ככה להעביר עוד יום ועוד יום ואני מרגיש ריקנות כזו..הרגשה כזו של אני חייב למצוא מישהי זה מה שאני מרגיש זה מה אני חושב לפחות..גם מאז שהתחלתי לעבוד אני כבר לא יוצא למסיבות כמו פעם ואני כבר לא מרגיש טוב כמו פעם מרגיש ריק כזה..

[Hilla & Tamir]

אז אולי תנסה לחדש את הקשר עם הידידות שלך .
תנסה לצאת יותר ולדבר איתם ..

[Ori]

דבר ראשון בן כמה אתה?
דבר שני תשמע יש בחיים משהו שנקרא סדרי עדיפויות כל אחד מארגן אותם איך שניראה לו לנכון אז יכול להיות שאתה בחרת לשים את העבודה שלי במקום הראשון ואת חיי החברה שלך במקום השני לכן אני חושב שאתה צריך להתחיל בזה שתעשה קצת סדר בחיים שלך תיקח פחות משמרות (אם זאת עבודה מהסוג הזה) כי אם אתה לא בשלב של החיים שלך שאתה עובד בשביל לשרוד אלא כדי שיהיה לך קצת כסף בכיס (שבאופן די אירוני אתה לא ממש מנצל לפי מה שאני מבין), אז אתה לא צריך להכביד על עצמך ולעבוד בצורה כזאת שפוגעת לך החיי החברה.

[Human]

הממ עוד מעט חוזרים לבצפר, לאט לאט אתה תחזור להיות בקשר עם החברים \ ידידיות ותתחיל לצאת שוב.
אתה עדיין קטן(אני חושב לפי איך שאתה כותב) 16\17 אתה לא חייב לעבוד עכשיו אני מציע לך לעזוב את העבודה בתחילת הלימודים.

[snopkin]

נגמר החופש הגדול,אתה עשית מספיק כסף תפסיק לעבוד לבנתיים לפחות.
תלך עם חבר לקניון,לבתי קפה,להופעות,לסנוקר ובכללי סתם ככה לצאת ליהנות עם אנשים,תכיר על הדרך בחורות ותמלא את החלל הריק.

באמת שקל להתבכיין על מה שקשה אבל מרגע שאתה עושה את הצעד הראשון ומתחיל לנסות לתקן את הדברים כבר עשית חצי מהדרך !

[משתמש אנונימי]

אבל הבעיה שאני בהתלבטות קשה..אני לפני גיוס וחלק גדול מהחברים שלי כבר התגייסו ואני יש לי עוד משהו כמו חודשיים-שלוש עד הגיוס, אז ככה שאם אני לא יעבוד לא יהיה מה לעשות יותר מדי בבית ולצאת כל ערב זה ימאס מתישהו..ועוד בעיה היא שאיפה שאני עובד זה משפחה ונתתי תאריך מסוים שאני עוזב(איזה חודש לפני הגיוס) ויש לי עוד קצת זמן לתאריך הזה, מה ששם אותי במצב לא נעים אם אני עוזב עכשיו..
מה שעוד מפריע ואני חושב על זה(ועליה) זה על אותה אחת שהייתי איתה בקשר והייתי משגוע עליה כמו שאמרתי אבל זה נגמר והיא התגייסה כבר ומאז לא יצא לי לראות אותה. זה קרה לפני חודש-חודש וחצי ומאז יש לי את הרגעים שאני חושב עליה ואני נשאר במחשבה עליה ובבאסה שבאה עם המחשבה.

[.KariN.]

גם אצלי זה ככה, בקטנה אבל כאילו יש מלא ידידים וידידיות שניתקתי איתם קשר..
ואני מנסה להחזיר את הקשר הזה שהיה בעבר .. בגלל זה אני קובעת לצאת איתם, שואלת לשלומם מתעניינת יותר. ובקשר לחברה? תתחיל להתייחס לאחת שאתה מחבב ותקדיש לה קצת יותר זמן
בהצלחה ואל תרגיש כ"כ ריקני כי מה שאבד תמיד יוכל לחזור

[משתמש אנונימי]

הקטע אין מישהי שמוצאת חן בעיניי ואני רוצה אותה או אפילו ינסה להיות איתה בקשר. הייתה אחת שעד היום כמה ששכחתי מננה יש לי הרבה רגעים שאני חושב עליה ותמיד אומר איך זה נגמר ואיזה טיפש הייתי..